ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כז
דין אין מרקדין קמח בי"ט דהיינו תחלת הרקדה אפילו ע"י שינוי ואם רקדו מעי"ט ורוצה לשנות בי"ט כדו שתהא נאה עריך לעשות ע"י שינוי כגון אחורי הגפה או ע"ג השלחן ואם נפל בו צרור או קיסם מותר לרקדו שנית אפי' בלא שינוי:
ת"ר אין שונין קמח בי"ט כ"ע וכ"י בן בתירה אומר שונין ושוין שאם כפל לתוכו צרור או קוסם ששונין תני תנא קמיה דרבינא אין שונין קמח בי"ט אבל נפל לתוכו צרור או קיסם בורר בידו א"ל כ"ש דאסור דה"ל כבורר והפוסקים לא הביאו זה כי רבינא איכו פליג אלא לענין ברירה ביד שאמר כ"ש הוא דאסור ולסברת תנא דס"ל שונין היכא שנפל בו צרור או קיסם לא פליג רבינא כלל ומ"ה השמיט הרי"ף והרא"ש דביתהו דרב יוסף הוה נהלא פי' מרקדת קמחא אגבא דמהולתא פי' אצד שני של הנפה שהיתה מהפכת אותה א"ל חזי דאנא ריפתא מעלייתא בעינן כ"ל ואל תצטרך לשנות דביתהו דרב אשי הוה נהלא קמחא אגבא דפתורא עי' רש"י אחורי השלחן כמו אגבא דמהולתא והתו' כתבו אפשר לפרש ע"ג השלחן ממש וחשיב שינוי לעי שדרך לרקד בעריבה ובודאי האידנא אין לך שינוי גדול מזה אמר רב אשי הא דידן ברתיה דכמי בר חמא הוי ורב"ח הוה שכיח קמיה דר"ע מריה דעובדא פי' מדקדק במעשים הוה ואי לא דחזייא מבי נשא לא הוה עבדת וכ' הרא"ש מדברי התוס' וכל הני עובדא אשונין קאי אבל בתחלת הרקדה אפי' ע"י שינוי אסור וכ' עוד ומה שהביא הרי"ף ז"ל הני תרי עובדא אע"ג דלכאורה משמע דפליג אהדדי כב יוסף לא בעי שינוי ורב אשי בעי שינוי ומסתמא הלכה כר"א ולא היה לו להביא עובדא דרב יוסף אומר אני דל"פ אהדדי דשינוי אגב' דמהולתא לא בעי לפי שאינו נרקד יפה והיינו דקאמר לה רב יוסף אנא ריפתא מעלייתא בעינא ואגבא דמהולתא אין העת יפה אבל שינוי דאפתור' בעי ולא כהרמב"ם שדימה שניהם יחד שכתב ואם שינה מותר כגון שרקד מאחורי הנפה או שרקד ע"ג השלחן ע"כ ולא נהירא דא"כ הל"ל שתעשה שינוי אחר אלא נראה דס"ל להרי"ף מה שאמר לה רב יוסף חזי דאנא ריפתא מעליית' בעינא אינו כ"ל שתעשה בלא שינוי אלא הזהיר אותה שלא תעשה באופן אחר כי חשש שלא תכבד עליה המלאכה לשנותו לרקוד אחורי הנפה ולא תשנה הקמח עוד ע"כ הזהירה שלא תעשה באופן אחר אלא תשנה קמח בהרקדה שנייה ע"י שינוי ומ"ה גרסינן בספרים שלנו חזי דאנא ריפתא מעליית' בעינא דמשמע לשון אזהרה ולא שבא להתיר ולפי' רש"י שעי' שתעשה בלא שינוי וכ"כ המ"מ בשם הראב"ד ובה"ע וס"ל דרב יוסף צוה לעשות בלא שינוי כר' פפוס ור"י בן בתירה וקשה איך עלה על דעתו של רב יוסף לחלוק על סתמא דברייתא דס"ל אין שונין אלא עיקר הני עובדא שמתירין ע"י שינוי ולאשמועינן דברייתא דאסרה הרקדה שנייה היינו בלא שינוי קאמר גם רב אשי שאמר אי לאו דחזיתה מבי נשא כו' משמע נמי שבא להשמיע שמותר ע"י שינוי דל"ת סתמא דברייתא אסרה בה בכל ענין וא"כ הרקדה ראשונה פשיטא דאסורה ע"י שינוי אף שכ' הסמ"ג והבאתיו בפ"ק גבי דיני מלח שלמדנו שכל אוכל נפש מותר ע"י שינוי אפי' אפשר לעשותו מעי"ט היינו שאר מלאכות כגון מלישה ואילך אבל הרקדה ראשונה שהיא לזמן ארוך דמיא לטחינה ומ"ה מתירין הרקדה שנייה שהיא בזמן לישה חיישינן שמא יפיל בה צרור א"כ מאחר שאין בה תיקון כ"כ התירו אותה ע"י שינוי: