אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ג › סימן כא

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן כא

סימן כ

דין שפוד שנשבר ראשו או שנפגם מותר לתקנו ולא שאר אוכל נפש אבל שפוד שנמעך אסור לתקנו ואפילו לפושטו ביד אסור ושפוד שעלו בו והוא ארוך יותר מדאי אסור לחתוך ולשרפו משום שהיא מתקן כלי דרש רב חסדא ואיתימא רב יוסף אחד סכין שנפגם וא' שפוד שנרצה פי' שנשבר ראשו או' שנפגם ואחת גריפת תנור וכירים בי"ט באנו למחלוקת ר"י ורבנן דתניא אין בין בי"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ר"י מתיר אף מכשירי א"כ מ"ט דת"ק א"ק הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מהי כי"א א"ק לכם לכל צרכיכם ות"ק הא כתיב לכם אמר לך ההוא לכם ולא לכותי ואידך נמי הא כתיב הוא א"ל כתיב הוא וכתיב לכם ול"ק כאן במכשירין שאפשר לעשות מעי"ט כאן במכשירין שאי אפשר לעשות מעי"ט וכתבו התו' מדקאמר גריפת תנור וכיריים שהוא משום מלאכה באנו למחלוקת כו' תיפוק ליה דאסור משום דעפר ואבנים בתוכו מוקצות הן ומכאן אמר ריצב"א דטלטול מוקצה התירו משום א"נ ע"כ וכ"כ בפ"ק אהא דאמר ר"יל"ש אלא שהוסק מעי"ט כו' וא"ת ואנו איך מסלקין אפר כירה בי"ט לאפות פשטיד"א אעפ"י שאין ראוי לצלות בו ביצה ואמר הכ"י דאסור מוקצה אינו אסור לטלטלו בי"ט בשביל אוכל נפש ושמחת י"ט וכ"כ המרדכי בפ' בכ"מ דוקא מה שהוא צורך א"כ וצריך ליה טובא שהתירו לו משום שמחת י"ט אבל לא בכל א"נ דאל"כ בילה שנולדה בי"ט אמאי אסירי למאן דס"ל הטעם משום מוקצה לחוד וכן פירות שנתלשו או דגים שנצודו ודין סכין שנפגמה כבר כתבנו בסי' י"ט וגריפת התנור נכתב אי"ה לקמן בפ' המביא ודוקא שפוד שנרצם הוא דאיכא מחלוקת כ"י ורבנן והלכה כר"י דשרי לתקנו אלא שאין מורין כן וכ"כ כ' ירוחם להדיא אבל שעוד שנרצף פי' שנמעך כגון שדרכו עליו אסור לתקנו בי"ט ואע"ג דמפשיט בידי' עי' שיכול לפושטו בידים וא"צ להכות עליו בפטיש אסור שהרי יכול להשתמש בו כמו שהוא וטירחא שלא לצורך הוא וכ' מהר"י קארו וז"ל הרמב"ם כ' בפ"ד שעוד שנרצף אע"ג שהוא יכול לפושטו בידו אין מתקנין אותו ולא הזכיר דין שפוד שנרצם ונראה מדבריו שהוא מפרש דנרצף היינו שנתעקם מעט והוא יכול לתקנו בידו ונרצם שנעקם הרבה ולכך כתב דאפי' נעקם קצת אסור לתקנו וכ"ש אם נתקלקל הרבה דאסור שהוא סובר דאין הלכה כר"י דשלי במכשירין שא"א לעשותו מעי"ט ע"כ והוא סברת המ"מ שכ' שדעת הרי"ף והרמב"ם דאין הלכה כר"י דשרי מכשירין וכבודו במקומו מוכח בכאן טעה שהרי"ף הביא לעיל דברי רב חסדא שאמר הלכה כר"י וגם הביא דברי רבא שהלכה ואמ"כ גם הרמב"ם כ' לחדד הסכין ע"ג אבן או חרס או עץ שמותר אלא שאין מורין כן והיינו לכ"י אלא שנ"ל שס"ל מאחר שאסור לחדד הסכין במשחז' שלה אפי' לנ"י וכדפירש משום דהוי מלאכה גמורה א"כ ה"ה שפוד שנרצם דלא גרע מחדודי סכין במשחזת שחשיב גמר מלאכה גמורה וכאלו שעשה כלי מחדש כ"ש שפוד שנרצם ור"ח דאמר באנו למחלוקת ר"י ורבנן אזיל לשיטתיה דס"ל משחיזין הסכין אפי' במשחזת נמי (דלא) כר"י דלרבי יהודא שרי שלא ס"ל הלכ' ואמ"כ ושרי כל המכשי' לר"י וה"ה שפוד שנרצם אבל לרבא דפליג על ר"ח ס"ל שעוד שנרצם אינו במחלוקת ר"י ורבנן אלא אסור לכ"ע אפי' אותן שאמרו בשם רב יוסף כדאית' בסוגי' דרש ר"ח ואיתימא רב יוסף מ"מ לא קשה דאפי' אף כב יוסף ס"ל דשרי לר"י השחזת הסכין במשחזת שלה כמו שעוד שנרצם ומ"ה א"ר יוסף לעיל סכין שעמד' מותר לחדדה בי"ט משמ' בכל ענין אפי' במשחזת שלה כדברי ר"ח אלא שמ"מ מודה בסכין שעמד' לגמרי ולא פסק' אפי' ע"י הדחק דאסור דהוי ממש עשיית סכין מחדש שאסור בודאי אף לר"י לכ"ע כת' המרדכי לקמ' בע' המביא בשם אבי"ה וז"ל שפוד שצולין בו עופות והי' ארוך יותר מדאי ואסר כ' לחתוך אותו ולא לשרפו משום תיקון כלי ולא דמי לחותכה בעי שתי נירות דהתם נראה כמדליק שתי נירות עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה