ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן כ
דין דאין מביאין בי"ט סכין לחכם בין טבח כין שאר כל אדם ות"ה שראה לעצמו משאילה לאחרים:
איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם בי"ט רב מריה בריה דרב ביסנא שרי ורבנן אסרי ורב יוסף אמר ת"ח רואה לעצמו ומשאילה לאחרים ופי' רש"י מהו להראות הטבח את הסכין לחכם בי"ט לבדוק שהטילו חכמים על הטבחים להראות סכיניהם לחכם קודם שישחטו שום בהמה ומהו לעשות כן בי"ט אי מחזי כעובדא דחול דאוושא מילתא שדעתו למכיר באיטליז רואה לעצמו בביתו סכין שלו דלא אוושא מילתא ע"כ וכ' בהגה"ת אשיר"י בשם א"ז דמפרש"י משמע דוקא העשוי למכור בשר באיטליז אסור להראות סכינו בי"ט דאוושא מילתא דנראה כרוצה למכור בשר באיטליז ודבר זה אסור אבל לשאר ב"א מותר להראות סכינו לחכם ע"כ וכ"כ הא"ז אבל הרמב"ם כתב בע"ד שהטעם שאסרו להראות סכין לחכם שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה משום פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת וחכם שראה סכין לעצמו הכי זה משאילה לע"ה וכ' המ"מ שיש מי שהקשה על טעם זה שנראה ממנו שלא נאסר אלא בע"ה ובגמ' נזכר סתם ואין זה קושיא שכיון שהזכירו שת"ח רואה לעצמו ומשאילה ממילא שלא אסרו אלא להראות לע"ה טעמו של הרמב"ם נראה עיקר לפי שהטעם הוא מפני איסור ההשחזה הותר לחכם לראותה ולהשאילה והרשב"א הסכים לטעם רש"י ז"ל ע"כ ואני אומר שהסמ"ג תפס דברי הרמב"ם מ"מ לא נראה להקל אליביה ולומר דוקא לע"ה הוא דאסרו דהא סתמא קאמר שאין מראין סכין לחכם והמ"מ בא לישבו ואינו מיושב נהי שאומר אח"כ ת"ח רואה לעצמו דמשמע אפילו אינו חכם מובהק שמראין לו סכינו מ"מ מנ"ל דאין מראין בע"ה קאמר דלמא בכל שאר העם קאמר חוץ מת"ח אבל לא בע"ה דוקא ומ"מ יש לסמוך עליו על טעמו שלא לחלק להקל בין טובח לאחר גם לפי דעת הרי"ף בכל ענין אסור שכתוב בשם בה"ג דטעמא דאסור להראות סכין לחכם היינו משום דחיישי' דלמא אזיל חוץ לתחום והר"ן כ' בשם הרז"ה דמ"ה אין מראין סכין לחכם משום דס"ל כעין ראיית מומין על בכור לעצמו מיהא שרי דאינו אלא לברר הספק אבל לאחרים אינו אלא שמפני כבודו של חכם אמרו שלא יהא ראוי הסכין לשחוט עד שיתן רשות ונמצאת נתינת כשות תיקון גמור כעשיית כלי ע"כ לכן הני בכל ענין אסור: