אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ג › סימן יט

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן יט

סימן יח

דין דאין משחיזין כלל הסכין כמשחזת של אבן העשוי לכך אבל במשחזת של עץ או להעביר ע"ג עץ או אבן וחרס מותר ואין מורין כן וכן להשיאה ע"ג חבירתה הלכה ואמ"כ וכן להעביר שמנונית על גבי משחזת של אבן הלכה ואמ"כ אבל להעביר שמנונית על גבי עץ ואבן מותר וכן ע"ג סכין:

מתני' אין משחיזין את הסכין בי"ט אבל משיאה ע"ג חברתה א"ר הונא ל"ש אלא במשחזת של אבן דמתקני' ליה שפיר דמיחזי כמתקן בחול אבל במשחזת של עץ מותר אר"י א"ש הא דאמרן של אבן אסור לא אמרן אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתא מותר מכלל דבשל עץ אפי' לחדדה נמי מותר איכא דמתני לה להא דר"י אסיפא דמילתא דרב הונא בשל עץ מתיר אר"י א"ש לא אמרן אלא להעביר שמנוניתא אבל לחדדה אסור מכלל דבשל אבן אפי' להעביר שמנוניתא אסור איכא דמתני לה אמתני' אין משחיזין את הסכין בי"ט אור ר"י א"ש ל"ש אלא לחדדה אבל להעביר שמנוניתא מותר מכלל דע"ג חברתה אפי' לחדדה נמי מותר ואיכא דמתני לה אסיפא אבל משיאה ע"ג חברתה אמר ר"י א"ש ל"ש אלא להעביר שמנוניתא אבל לחדדה אסור מכלל דבמשחזת אפי' להעביר שמנוניתא אסור ומסיק מאן תכא דבמשחזת אסור א"ר חסדא דלא כר"י דתני' אין בין י"ט כשבת אלא אוכל נפש בלבד ר"י מתיר אף מכשירי אוכל נפש א"ל רבא לרב חסדא דרשינן משמך פי' רש"י נדרש משמך הלכה כר"י א"ל יהא רעוא דכל ה"מ מעלייתא תדרשון משמאי אבל מ"מ לא קיבל דבריו כדמסיק דרבא גופא ס"ל שאין מורין כן לרבים ומכ"ש שלא ידרוש ברבים דמסיק א"ר נחמי' בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמיה דרבא והוה קא מעבר לסכינא אפומ' דדקולא פי' משפשף היה הסכין ע"פ הסל ואמרי לי' לחדדה קא עביר מר או להעביר שמנוניתא ואמר לי להעביר שמנוניתא וחזיתיה לדעתיה דלחדדיה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן ואמר אביי הוה קאימנא קמיה דמר והוה קא מעבר סכינא אשפת' דרחיא ואמרי לי קא עביד מר או להעביר שמנוניתא ואמר לי להעביר שמנוניתא וחזיתיה לדעתיה לחדדה קא עביד וקסבר הלכה ואין מורין כן תו מסיק אר"י סכין שעמדה מחריפותיה שאינה חותכת יפה מותר לחדדה בי"ט וה"מ דפסק אגב דוחקא אבל אם עמדה לגמרי שאינה חותכת אלא דורסת אסור נראה אפי' במשחזת של עץ לפי שהוא כעשיית כלי מחדש ועוד לא גרע מהשחזת הסכין שעמדה להשחיז במשחזת של אבן וכמו שנפרש לקמן ופיר' רש"י דוקא עמדה אע"פ שמאתמול שלשום התחילה להתקלקל ולילך אפ"ה מותר לחדדה ושום דלא ה"ל לאסוקי אדעתיה אבל נפגמה בעי"ט לא וכן פסק בא"ז ולא כמ"ש שאחרים פירשו דוקא שעמדה בי"ט וכ' הרא"ש וז"ל לא הביא כל הכי לישנא דקאמר ר"י א"ש משום דקיימי אמתני' דאין משחיזין את הסכין דלאו הילכתא היא דקי"ל כר"י ומה שהביא האלפסי ז"ל ההוא דרבא דקא מעבר סכינא אפומא דדקולא לא הביאה אלא להשמיענו דהלכתא כר"י אבל לא הביא להשמיענו דאין מורין כן דלא מסתבר למימר דבמשחזת של עץ אמ"כ דהא אפי' רבנן מתירין במשחזת של עץ אפילו לחדדה לחד לישנא דר"י אמר שמואל וכיון דבשל סופרים הלך אחר המקיל הלכך נראה בשל עץ אפי' לחדדה מזכין ומשיאין ע"ל חברתה אפי' לחדדה ובמשחזת של אבן להעביר השמנוני' מותר רק לחדדה במשחזת של אבן אין מורין כן וכ"כ עוד ומה שפסק הרי"ף ז"ל אבל במשחזת לא היינו שאין להורות כן אבל הלכה כר"י דאף במשחזת של אבן מותר דאמתני' דאין משחיזין את הסכין דאוקמה רב הונא במשחזת של אבן קאמר רב חסדא דלא כר"י ותמהני על דבריו שהוא מפרש דברי הרי"ף מ"ש אבל לא במשחזת הוא הלכה ואין מורין כן וא"כ מ"ש ודוקא אגב ריחייא או אגב דקולא אבל במשחזת לא היינו לענין הלכה ומורין כן לעיל מיניה שכתב דברי רבא דאגב' דקולא גופא הלכה ואמ"כ לא הביא לפסק הלכה ומנא ליה לחלוק על רבא שהוא בתראי וכן על רבה ומה שהביא ראייה מהני לישנא דלעיל דאזלינן לקולא מאחר דרבא לא ס"ל הכי וכן רבה ואביי א"כ ס"ל כהך לישנא ולחומרא דלא שרי במשחזת של עץ אלא להעביר' שמנונית אליבא דרבנן וכן השאת סכין ע"ג חברתה ובשל אבן אפי' להעביר שמנונית' אסור וע"ז קאמר דלא כר"י דשרי מכשירין דהיינו משחזת של עץ ומ"מ אין מורין כן דס"ס הוא נדמה קצת למשחזת של אבן אבל משחזת שי אבן אפי' לר"י אסור דהוי עשיית כלי ממש מחדש והוי כמו סכין דלא פסקה אפי' אגב דוחקא וכ"כ הר"ן על ההיא דלעיל דמסיק אליבא דרבא דהלכה ואמ"כ נהי דהלכה דמותר להשחיז הסכין במשחזת של עץ אפי' לחדדה כר"י ואפ"ה אין מורין כן לכל כדי שלא יבא להשחיזה במשחזת שלה דבכה"ג אפי' כ"י מודה לעי שהוא עושה כלי ומשמע ליה דהיינו טעמא דמודה ר"י שאסור לעשות אע"ג דכיון דשרי רחמנא מכשירין מדכתיב לכם ודאי מלאכה גמורה היא ושרי בהו ה"ט לפי שא"א להתיר במכשירין יותר מבאוכל נפש עצמו וכיון שאסור לטחון ולרקד אלמא לא שריא באוכל נפש מלאכות הנעשות לזמן מרובה בין שתאמר שהוא מדאורייתא או מדבריהם וכיון שכן א"א להתיר במכשירין יותר מזה וכל שהוא עושה כלי הדבר ברור שהוא מלאכה הנעשית לימים הרבה ומ"ה רבא דסבירא ליה כנ"י לא היה מעבר סכינא אלא בדיקולא ולא במשחזת וכ' יוסף אפומא דריחיא כדאית' בגמ' אבל במשחזת לא דה"ל עושה כלי ולפיכך כתב הרי"ף ז"ל בסמוך דדוקא אגב ריחיא או אגב דקולא אבל במשחזת לא ואע"פ שאפשר לדחותו ולומר דרבה ורב יוסף דבגמ' משום דקיימו ר' נחמיה ואביי קמייהו לא משחזי במשחזת של אבן דכיון דס"ל דאין מורין כן לא הוי מצי לאהדורי ולמימר להני רבנן דקיימי קמייהו דמדרבנן עבדי דבגמ' מוכח דלרבנן במשחזת של אבן דאפי' להעביר שמנוניתא אסורה אבל אה"נ דהיכא דלא הוי אינש בהדיא דבמשחזת של אבן משחזי כר"י אפ"ה כיון דלא חזינן דעבדי אלא הכי מנ"ל לאהדורי בתר קולי ועוד דשמעתי' דלקמן מוכחי דבמשחזת אפי' לר"י אסור ומ"ה אסרינן להראות סכין לחכם וסכין שעמדה דלא פסקה אפי' אגב דוחקא כמו שנכתוב בסמוך וכ"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' י"ט ע"כ אבל מ"מ קשה לישנא דמאן תנא דבמשחזת אסור דלא כר"י משמע דר"י שרי כל משחזת אפי' של אבן דאל"כ ה"לל מאן תנא דמשחזת של עץ דלא כר"י דודאי בכל משחזת קאמר ורב חסדא לטעמיה דלא ס"ל דאמ"כ אלא הלכה כר"י דשרי מכשירין אפי' בסכין ובמשחזת קאמר דהא קאי אמתניתין וא"ל כל כהאי מילתא מעלייתא תדרשון בשמי א"כ כל המכשירין שרי אבל רבא גופא דס"ל הלכה ואמ"כ משום דגזרינן שמא יבא להתיר מכשירין בענין שאפשר לעשותן מעי"ט וכ"י לא גזר דשאר מכשירין שאין נראין כעין מלאכה ממש ויש בה שינוי והוי כלאחר יד דא"כ נוכל לומר דאף ר"י לא פליג אדרבנן אלא במשחזת של עץ אבל של אבן אף כ"י מודה דאסור משום שהוא מלאכה ממש וראוי לגזור בה אטו היכא דאפשר לעשות מעי"ט ונהי דמאורייתא שרי מדרבנן אסור מסקנא הלכה אין משחיזין הסכין כלל במשחזת אבן עשויה לכך אבל במשחזת של עץ או להעביר ע"ג עץ או אבן או חרש מותר ואין מוכין דבר זה לרבים כרי שלא יבאו להתיר אפי' באפשר לעשותן מעי"ט והרמב"ם נתן טעם אחר כדי שלא יבאו להתיר במשחזת ולדברי הרמב"ן דס"ל דכ"י מודה במכשירין זה שהוא דאורייתא שפיר ולפי מ"ש שהוא מדרבנן היינו דגזרינן שלא יבא להשחיז במשחזת וגם היה באפשר לתקנו מעי"ט ואף להשיאו ע"ג חברתה הלכה ואמ"כ דלא עדיף מהשחזה ע"ג עץ ולענין העברת שמנונית מעל הסכין נראה דשרי אפי' במשחזת של אבן ולא אסרו בגמ' אלא לרבנן אבל לר"י שרי ומ"מ נראה דאף בזו הלכה ואמ"כ לדברי הרמב"ם שגזר פן יבא להשחיז במשחזת אף הכא איכא למיגזור אבל ע"ג סכין או אבן מותר להעביר שמנונית וכן עיקר ותימה שהפוסקים השמיטו דין זה:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה