אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ג › סימן יח

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן יח

סימן יז

דין דאין קונין בשר מהטבח בפיסוק דמי' שיאמר לו תן לי בסלע או בשתים ולא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע אלא מחלק להם שלשיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר ובלא פיסוק דמים ומביא כ' בהמות ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשארת וכפי מה ששוה כך יפרע לו אסו' לשקול בשר ואפי' ליתנו בכף מאזנים לשומרו מן העכברים אסור אם היא תלוי' במקום שרגילין לשקול בה ואסו' לשקול מנה כנגד מנה ואסו' להטיל גורלות על המנות ואפי' לגוי אסור לומר שיטיל בעבורו וטבח אומן אסו' לשקול אפי' ביד דהיינו שלוקה החתיכה בידו ומשער כמה יש בה ודוקא לשקול אבל הטבח אומן אע"פ שיודע לכוין דרך חתיכתו לחתוך ליטר' אי ח"ל חותך ואינו חושש ואסו' לשקול כמים כגון שנותן מים ככלי ונותן בו החתיכה ולפי מה שעולין המים יודע כמה יש בחתיכה וכ"ז אסור אפי' לבעה"ב בביתו כמה יבשל בקדרתו אסור לעשות בית יד בבשר כגון שנוקבו לתלות בו ודוקא בסכין אכל ביד מותר ולעשות בו סי' מותר אפי' בסכין:

מתני' אין נימנין על הבהמה בתחילה בי"ט אבל נימנין עליה מעי"ט ושוחטין ומחלקין ביניהן ר"י אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי כנגד הקופץ פי' ולמחרתו שוקלים הכלי או הקופץ וחכ"א אין משגיחין בכף מאזני' כל עיקר מאי אין נימנין אר"י א' שמואל אין פוסקין דמים על הבהמ' בתחיל' בי"ט דמקח וממכ' אסו' בי"ט ובשב' היכי עביד פי' דקתני שוחט' ומחלקין שידעו למחר כמה היתה שוה לפסוק דמיה אמר רבא מביא ב' בהמות שוות ומעמיד אותן זה אצל זה ויאמר זו כזו פי' למחר שמין אותה שנותרה תנ"ה פי' כשמואל דאין פוסקין דמים לא יאמר אדם לחבירו הריני עמך בסלע פי' להיות נמנה על בהמה זו בסלע הריני עמך בשני' אלא יאמר לו הריני עמך לחציה ולשליש לרביע ומסיק וחכ"א אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר מאי כל עיקר אר"י א"ש ואפילו לשומרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתרתא פי' בטבעת שתולין אותה כששוקלין בהן מפני שנראה כשוקל בי"ט ומסיק רבי חייא ור"ש הוו שקלי מנה כנגד מנה פי' חלק כנגד חלק כדי לחלק בשוה וכ' הרי"ף והרא"ש אחריו דלא ק"ל כוותייהו אלא כרבנן דאמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר ולהטיל גורלות על המנות אסור בי"ט ובשבת כדאיתא בפ' (השואל) ובדרשות מהרי"ל שאסור לומר לכותי להטיל גורל בעבורו תו מסיק אר"י א"ש טבח אומן אסור לשקול ביד פי' רש"י שלוקח בשר בידו אחת והמשקל בידו אחת ומכוין המשקל וכ' הרא"ש משמע דוקא בכה"ג אסור שדומה לכף מאזנים אבל אם יודע לכוין המשקל בידו אחת מותר ולא נראה דא"כ הל"ל אבל שוקל בידו אחת ומניח אלא אם היה הטבח אומן לא ישקול בידו ויניח מפני שידו כמשקל אבל חותך בסכין ונותן לזה ולזה ע"כ והנה מ"ש לא ישקול ויניח מפני שידו כמשקל אבל חותך בסכין כו' הכל הוא בירושלמי ומה שקאמר חותך בסכין היינו אפי' היכא שיודע הטבח לכוין דרך חתיכה ליטרא או ח"ל אפ"ה שרי לחתוך כדרכו ואינו חושש וכ"כ המ"מ בשם הרשב"א ודוקא טבח אומן אבל בביתו שוקל בידו לשער כמה צריך וכ"כ הטור להדיא תו מסיק אר"י א"ש אסור לשקול בשר במים פי' שעשויין בו שנתות וסימני' בכלי וכן רואין כמה עולין המים בשביל ליטרא בשר וכ' הטור וז"ל כתב הרשב"א לכאורה נראה דכל זה לא איירי אלא בלוקח מן הטבח או בשני שותפין שחולקין ביניהן אבל לשקול בביתו לידע לבשל מותר ומיהו גבי מדידת קמח משמע דאפילו בביתו נמי אסור ע"כ ובחידושי מרדכי כתב שיכול לשקול בביתו והביא הירושלמי שהתי' מ"מ כראה לפי הגמ' דידן שאוסר מדידת קמח אפי' בביתו ה"כ אסור כה"ג תו מסקינן א"ר חסדא אסור לעשות בית יד בבשר פי' נקב לאחוז בו ואמר רבינא ביד שפיר דמי פי' שאינו אסור אלא בסכין לפי שהוא דרך חול כשמוכר בשר עושה בו הטבח בית יד להוליכו הלוקח לביתו אר"ה ונותר לעשות סימן בבשר כי הא דרבה מחתך לה אתלת קרנתא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה