אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק ג › סימן ט

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן ט

סימן ח

דין הא דאמרינן אם יש במינו במחובר אסור ל"ט באכילה דאסר אלא אפ' בטלטול נמי אסיר כיום א' ותו לא אבל דבר הבא מחוץ לתחום אע"פ שאסור באכילה למי שהובא בשבילו מ"ש מותר לטלטל ודוקא בתוך ד"א אם הוא בשדה או בתוך חומות עיר דחשבינן כולה בד"א ואם הובא ע"י ישראל אשור לכל אבל בטלטול שרי וספק אם בא מחוץ לתחום או לא מותר אפי' לאותו ישראל ואפי' בו ביום ועו' בארנו דדבר שיש במינו במחובר אבל ידוע שוש לכותי בביתו פירות תלושין מעי"ט והביא בי"ט לא חיישינן שמא הביא מן המחובר:

פסק כתב הרי"ף והרא"ש אחריו וז"ל והא דאמרינן אם יש מאותו מין במחובר אסור ל"מ בדבר אכילה פשיטא דאסור אלא אפי' לטלטל נמי אסור דלא חיי' לאכילה וכמוקצה דמי אבל הבא מחוץ לתחום אע"ג דאסור באכילה מותר לטלטל כיון דמותר לישראל אחר ע"כ ויש' מקשי' על דברי הרא"ש לאיזה נפקות' הביא דבכי הרי"ף שמ"ה אסור בטלטול מאחר שאסור באכילה הוי מוקצה תיפוק לי' משום דהוי' מוקצה דמחובר דמודה ר"ש כמ"ש הרא"ש גופא לעיל בתחלת שמעתי' דכותי שהביא דורון וכו' ונ"ל משום דבא לאסור בטלטול אף בליל ב' של י"ט בכ"ש ועוד איכא נפקות' היכא שהוציאו ישראל חוץ לתחום ולדעת התו' והרא"ש דאסרי בפ' מ"ש סי' ה' לכ"ע אע"פ שאין כאן מוקצה אפי' לפ"ז אסורים בטלטול מאחר שאסור באכילה וכן אם הוציא דרך ר"ה כו' כדלעיל דנעשה בו איסור דאוריית' ואסור לכ"ע אם כעשה בשביל ישראל אסור נמי בטלטול והטור כ' בסתמא בסי' ת"ה היכא שהוציא ישראל פירות חוץ למקומן במזיד שאסור באכילה לכל ואסורין לטלטל חוץ לד"א פי' בעיר שאינה מוקפת חומה כדלקמן תא בתוך ד"א שרי לטלטל וחוץ לכבודו לא נחית לדקדק הלא אביו הרא"ש תפס דברי הרי"ף שכל שאסור באכילה מכח איסור היום אסור לכל כמי לטלטל ולכאורה כ"נ להורות כי מי הוא זה שיכול להקל נגדם בלי ראי' אכן כשירדתי לדקדק בריש שמעתת' דא"צ אומר אני דלית' לסברת הרי"ף ואף שהרא"ש הסכים עמו כי תורה היא וללמוד אני צריך מדמסקינן שם במתני' דכותי שהבי' דגים לרשב"ג דאמ' מותרין הם ומסיק דלא שרי רשב"ג אלא לקבל דהיינו בטלטול אבל באכילה מודה דאסור דספק נצודו היום ואמאי לא אסור נמי לטלטל מטעם דאסור באכילה ומה אב שספק הוא ס"ס מאחר שאסור באכילה מוקצה הוא ואסור לטלטל ועו' דפריך אח"כ מבריית' דקתני כותי שהביא דורון לישראל דגים המפולמין פי' לחין ופירות בני יומן מותרין אא"ב מותרין לקבל שפיר אא"א לאכילה פירות בני מי שרי באכילה אלמא דס"ל דאפי' ב"י דאסרי באכילה שרי בטלטול ואיך ס"ד דמקשה דמותרין לקבל ואמאי לא אסירי משום מוקצה ואף לפי המסקנא שהשיב לו ולטעמיך פירות ב"י מי שרי בטלטול משמע דכ"ע ידעי דפירות ב"י אסורין והיינו משום מוקצה דמחובר כמו שפרש"י דאי כסברת הרי"ף הל"ל ולטעמיך מאחר דאסירא באכילה בטלטול מי שרי והא מוקצה הוי א"ו ליתא להאי סברא ודברי רש"י נכונים ועיקר והשת' נמצא מ"ש הטור בסי' ת"ה שאסורין לטלטל חוץ לד"א הא בתוך ד"א שרי הוא הנכון ואליבא דרש"י וכ"ד האחרונים והא שכ' דאפילו למי שהובא בשבילו שמותר לו לטלטל דוקא בתוך ד"א אם הוא בשדה או שהובא בתוך חומת העיר דחשבינן כולה כד"א וכ"ש בחצר וז"ל הרא"ש בע' מ"ש צריך להזהר בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל שמותר לישראל אחר או אפילו אם בא בשביל כותי שלא לטלטל חוץ לד"א בעיר שאינו מוקפת חומה ואפי' מוקפת מחיצה צריך שיהא לשם דירה וכ' ר"מ דסתם עיירות מוקפת לדירה דאין דרך להקיף ומחיצה עד שיבנו בתים תחילה אבל מבצרי' מסתמא הוקפו ולסוף ישבו ע"כ וכ"כ התו' והמרדכי והטעם לעי שחפצי כותי' קנו שביתה וכיון שיצאו חוץ מתחומו אין להם אלא ד"א כדאי' בע' מ"ש וספק אם בא חוץ לתחום לגי' רש"י וסמ"ג דלעיל דגר' ת"כ דשמואל דמקיל א"כ שרי אפי' בו ביום כגון מידי דראוי לאותו יום כגון פירות שנאכלין חיין ולדעת הרי"ף אפי' ספק חוץ לתחום אסור לאותו שהוב' בשבילו ועד בכ"ש לפי שעי' הא דאמרי' חיישינן שמא חוץ לחומה לנו לחומרא קאמר ומ"מ כ' הרשב"א שאף לדברי הגאונים שאסרו ספק תחום דוקא בכותי שאינו שכוי עמו וכעובדא דליפתא דע' בכ"מ שהבי' הרי"ף ז"ל בסמוך בכה"ג הוא דחיישינן דלמא מחוץ לתחום אתי אבל כותי שהביא שהוא שרוי עמו בעיר ופירותיו מציין שם כה"ג ודאי לא מחזקינן איסורא אדרבה אמרינן כאן נמצא כאן היו וכ' הר"ן בשם הרשב"א ואני כבר כתבתי דפי' הרי"ף לית' כאשר הוכיח הרא"ש אלא עיקר דברי רש"י דתלינן להקל ונהי דבספק מוכן אזלינן לחומרא בספק תחומין דרבנן מקלינן ותלינן להקל וכ"כ המרדכי ברי' פ' אר"י א"ש הלכה כר' יהושע הכא משמע דאי' לי' לשמואל מוקצה אפילו בספק מוכן וכ' אבי"ה אע"ג דבספק מוכן מחמרינן היינו משום דמוקצה היא כדאי' בע' כל הכלי' וגם הרחקה לאיסור ולא להקל אבל אם אין ספק מוקצה אלא ספק תחומין כגון שיש לכותי המביא דורון ב' בתי' וא' בתוך התחום שרי אפילו למי שבא בשבילו דגר' בע' מ"ש גבי יש תחומין למעלה מי' ספק תחומין דרבנן להקל ואע"ג דדשיל"מ הוא לא דמי לביצה דאמר כ' אשי פ"ק לעולם ספק י"ט ספק חול דהתם כי מוקמת לה אחזקה הרי לא נולדה וכן בספק צידה שלא נצוד משא"כ בספק תחומין ע"כ והר"ש מאייבר"א נמי כת' דספק חוץ לתחום מותר וראי' מדאמרינן בעירובין גבי מיא בעיבי מבלע בליעי דהוי ספק אם באו מחוץ לתחום וספק דבריהם להקל ואין חילוק בין י"ט לשבת והר"ן כ' בפ' שואל ט"א וז"ל דאיכא למידק על דברי רש"י מדאמ' ר"פ כותי שהביא דורון אם יש במינו במחובר אסור עד לערב בכ"ש והא התם דאיכא למיתלי שנתלשו מעי"ט ואפ"ה אסור תירץ הר"י דכל שיש במינו במחובר דרכן של של ב"א ללקוט אותן ביומא ואין לוקטין אותו מבערב וכיון דרובן עושין כן אין תולין להקל ע"כ ומ"מ איכא ג"כ נפקותא מדברי רשב"א והר"ן לענין ספק מוכן שאם ידוע שיש לכותי פירות תלושין בביתו דלא חיישינן שמא הביאן מחוץ ותלשן ושרי אבל מ"מ נראה היכא שהרוב אינן במינן במחובר והמיעוט יש במינן במחובר דלא שרינן מכח כל דפריש מרובא קא פריש או כמ"ש הא"ח בשם הרשב"א כבר בארנו שהמוקצה מד"ס והולכין בספקו להקל ואם הביאם לצורך כותי' אפילו סתם בעיר שרוב' כותי' מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא ע"כ מ"מ בנדון זה נ"ל לילך אחר הרוב כי אדרבה רוב המביאים פירות למכור מביאין אותן שנתלשו היום יותר מה שיביאו אותן שנתלשו כבר וכמ"ש הכ"י לעיל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה