ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לח
דין [אין] מניחין הפרה לצאת ברצוע' שבקר' ודין דמקרדין הבהמה בי"ט אע"פ ששיני המגרדת קטנות ועושין חבורה וכ"ש כששניה גדולות ודוקא שלהן שלא היו תולשין השערות אשל שלנו שבודאי השער ניתלש אסור ואסור לטחון הפילפלין בריחים קטנים שלהם ואפי' חדא חדא אסיר:
מתני' ג' דברים ראב"ע מתיר וחכ"א והלכה כחכמים פרתו יוצאת ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה בי"ט ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהם וכ' הגהמ"י דפלפלין ברחיים שלהם אפי' חדא חדא אסור בי"ט והיינו לרבנן רי"א אין מקרדין את הבהמה בי"ט פי' שגורר אותה במגירה של ברזל ששיניה דקות והיא עושה חבורה וחכ"א אין מקרדין אף לא מקרצפין ת"ר איזהו קירוד ואיזהו קירצוף קירוד קטנים ועושין חבורה קירצוף גדולים ואין עושין חבורה ת"ק סבר כר"ש דאמר דבר שאינו מתכוין מותר וקירוד אע"פ דקא עביד חבורה מותר כ"ש קירצוף דאין עושין חבורה כי"א דבר ש"מ אסור וקירצוף דלא עביד חבורה שרי ורבנן סברי כר"י דאמר דבר ש"מ אסור וגזרינן קירצוף אטו קירוד ותימה דלא מדכר הכא אלא איסור חבורה ואנו רואין כשמגררין הסוסים במגררת של ברזל שתולשין מהן השער והוי פסיק כישא כההי' דתנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק וכ' האישר"י מדברי התו' וצ"ל שלא היו עשוי כעין שלנו ולא הי' תולש את השער אבל שלנו ודאי אסור וכ' ר"י שיש מי שכתו' דאפי' בשלנו מותר אע"פ שמשיר השער מאחר שאינו נהנה לא הוי פסיק רישא והוא סברת בעל הערוך דס"ל דפסיק כישא דלא ניחא לי' מותר אבל כבר הוכיח כ"י בעל התו' דלית' להאי סברא אלא כל ע"ר אפי' לא ניחא לי' אסור מדרבנן והרמב"ם כ' וז"ל מסירים זבובים הנתלים בבהמה אע"פ שהן עושין חבורה והיינו דהוא ס"ל דלא כזכר דין מגררת כלל ומ"ש בגמ' דקירוד הוי קטני' וקירצוף הוי גדולי' אזבובי' הנתלי' קאי דכשהן קטני' כשעוקרין אותה ביד' או בכלי מקרי קירוד וכשהן גדולים מיקרי קירצוף וכשעוקרין הקטנים נעשה חבורה לפעמים אבל כשעוקרין גדולי' אין נעשין חבורה וכפ"י הוא ז"ל בפי' המשנ' בפ"ב דביצה ובפ"ג דעדיות והערוך נמי הביא פי' זה והמ"מ רצה לפרשו דגדולים וקטנים שאמרו בגמ' קאי אשיני המגררת ומסתמא לא עיי' בפי' המשניות שלו ולפי' הרמב"ם ניחא שאין אנו צריכין לחלק ביך מגררת שלנו למגררת שלהם כאשר מוכרחים לחלק לעי' שלנו אמר רבא א"ר נחמן הלכה כר"ש שהרי ראב"ע מודה לו אמר רבא לר"נ ולימא מר הלכה כר"י שהרי חכמי' מודים לו א"ל אנא כר"ש ס"ל ועוד שהני ראב"ע מודה לו: