ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן כט
דין גר שכבה מותר לחתוך ראש הפתילה שנשרף ולתקנו ודוקא כשרוצה להדליק באותו לילה או באותו יום אשל לתקן מי"ט לחבירו או מי"ט לחול אסור ואסור ליקח פתילה מנר הדולק אפילו ליתנם לגר אחר ומותר לכסות אש בעפר כרי שימצאו למחר בי"ש אבוקה העשוי מחתיכת עצים קטנים סותר ליקח מאותן עצים שלא אחזה בהן אור אכל אחז בהן האור אשור ומותר ליקח אוד מצר זה ולהניחו בצד זה באותו מדורה עצמה אבל ליקח אוד מן המדורה לילך לאורה יש ליזהר מותר להדליק בב"ה בי"ט א' בערב לצורך ליל ב' ואפילו בי"ט ב' בערב אבל נר שאינו של מצוה אסור להדליק עד סמוך לחשיכה ואפילו בב"ה אסור לתקן עששיות ופתילות אחר המנחה:
אמר כ' יהודא קנבא שרי פרש"י למחוט ראש הפתילה כשנעשה פחם והקשו התו' דלקמן בפ' המביא סי' י"א מפיק לה בלישנא אחרינא מוחטין את הפתילה ומפ' שהוא עדויי חושכא ע"כ פי' דתרי חיטויי יש א' בשעה שהוא דולק והוא דלקמ' מוחטין את הפתילות וחד הוא לאחר שכבה הנר חותכין ראש הפתילה שנשרף והיינו הא דהכא וקונבא הוא כמו קניבת ירק וקמ"ל שאין בו משום תיקון כלי שמתקן הפתילה כדי שתהא נוחה לידלק וכ"פ הרא"ש בשם הערוך וכ' עוד ודוקא כשרוצה להדליק באותו לילה ע"כ פי' באותו לילה או באותו יום אבל לתקן מי"ט לחבירו אסור וכ"ש לתקן מי"ט לחול ולהדליק שיורי פתילה בליל ב' של ר"ה כתבתי לעיל בפ"ק גבי דיני דהכנה:
(הג"ה מן המחבר עצמו ז"ל שאלני משכיל א' איך שרי' לחתוך ראש הפתילה ולהדליק אח"כ הא כתבנו לעיל פ"ק סי' ג' דשיורי פתילה אסורין משום נולד וצ"ל דלא שייך נולד אלא בפתילה גופא שנוחה להדליק ולקבל האור מהר במקום שכבה אבל יכול לחתוך מקום שכבה כדי שתדליף יפה ולא שייך בה נולד ואף שכת' לעיל בסי' ד' דבכל פתילה שייך הכנה אפילו בראש הפתילה השני לענין איסור הכנה משבת לי"ט אבל משום איסור נולד לא אקרי כולד אלא במקום שכבה עכ"ה) וכ' התו' והרא"ש אחריהם שאסור ליקח פתילה מנר הדלוק אפילו ליתנם בנר אחר שהרי מיד כשמוציא מכבה אותה ומאי נ"מ כשידליק אח"כ וכ' בתו' עוד שלא לכסות האש בי"ט ויש למחות בנשים שלא לכסות האש בי"ט אכן האגודה כ' לכסות האש בעפר בלילה כדי שימצאו למחר בי"ט מותר וכ"נ להקל בפרט כה"ג דדבר שאין מתכוין הוא וכ"ש לפי מה דק"ל כר"ש דכל כיבוי הוי מלאכה שא"צ לגופה ואינו אסור אלא מדרבנן כ"א בעשיות פחמין וכמ"ש בפ' ב"מ ועוד דצורך אוכל נפש הוא והרי"ף כ' וקינסא שרי פי' כגון אבוקה שהיא עשויה מחתיכות עצים קטנים אם נוטל בי"ט מאותן עצים שלא אחזה בהן האור שרי ע"כ והמרדכי נמי כ' וז"ל וכ"ח פי' קינסא קסמין דקין שבראש המדורה מותר להסירו קודם שאחז בהן האור ולפ"ז משמע שאם אחז בהן האור אסור להסירן בי"ט וכ' עוד מיהו ליקח אוד מצד זה ולהניחו בצד אחר של מדורה שרי כיון דאינו מתכוין כלל לכיבוי פי' ג"כ לא הוי פסיק רישא כ"כ אבל ליקח אוד מן המדורה ולילך לאורו משמע דאסור והמרדכי התיר אף בזה אלא שכ' שהעולם נזהרים בזה וכן הוא נכון וכ' עוד התם ומה שנהגו העולם להדליק מי"ט לחבירו ואינם מדקדקים אם הוא לילה לעיל פרש"י דהוי הכנה ואין י"ט מכין לחבירו י"ל אע"פ שאין לילה מ"מ סמוך לחשיכה הוא ואף באותו יום צריך לאותה הדלקה לפ"ז שרי אפילו בבית ובחד נר בעלמא אפילו אינה נר של מצוה ודוקא סמוך לחשיכה אבל ביום אסור אבל בנר של מצוה נראה דשרי אף ביום וכ"כ הטור (בסי' תקי"ד) וז"ל וכ' א"א הרא"ש ז"ל בתשו' שמותר להדליק ביום א' בערב לצורך ליל ב' ואפילו בי"ט ב' בערב ואין בזה משום אין י"ט מכין לחול שמיד בהדלקתה יש מצוה לאותו שעה שבכל שעה אפילו ביום יש מצוה בהדלקת נירות בב"ה כ' הרשב"א שנשאל אם שמש מותר בב"ה לתקן הפתילות והעששיות בי"ט אחר מנחה מאחר שכוונתו הוא לצורך היום כי אולי באותו יום יביאו שמן לאותן עששיות וידליקו ונמצא שטרח לצורך י"ט ואע"פ שלא היה שעת התפילה שכבר גמרו סדר היום והשיב נראה דאסור דכיון דגמרי במנחה סדרו של יום ואין דרך להדליק בו ביום אלא לצורך הערב דומה למ"ש בע' כ"כ קערות שאכל בהן בערבית מדיחין אותן לאכל בהן בשחרית כו' מן המנחה ולמעלה אין מדיחין אותן כוסות וקיתוניות מדיחין כל היום שאין קבע לשתיי' ונרות ב"ה נ"ל דכעין קערות שיש להם קבע שאין מדליקין בחול אלא לכבוד תפלות ערב ובוקר וצהרים גם מכבין אותן אחר תפלת הבוקר עכ"ל וכ' האגור בתשו' זו נראה שהיא חולקות על תשו' הרא"ש דס"ל אפי' אחר המנחה יש מצוה בהדלקת כירות וכ' מהר"י קאר"ו ז"ל ול"נ דאפשר דל"פ שאם בא להדליק כרות בב"ה אחר תפלת מנחה רשאי להדליק והרשב"א נמי מודה בזה דמ"מ איכא מצוה בהדלקת נר באיזה שעה שתהיה ולא אסור אלא לתקן הפתילות והעששיות על סמך שמא יביאו שמן באותו היום משום דכיון דגמרו במנחה של יום אין דרך להדליק בו ביום וא"כ אין דרך להביא שמן אחר תפלת המנחה להדליק לצורך היום אבל אח"כ שאם רצה להדליק מדליק ואינו נמנע ותדע דהא מדמי להו לקערות שאין מדיחין אותן מן המנחה ולמעלה ואם נזדמנה לו סעודה אחר תפלת מנחה פשיטא שרשאי להדיחה וה"נ דכוותה אם רצה להדליק אפילו אחר תפלת המנחה מדליק דבכל שעה שיש נרות דולקות בב"ה הוא כבוד ב"ה הלכך אם בא לתקן הפתילות והעששיות אחר תפלת המנחה ויש לו שמן להדליק בו ביום כשאי ע"כ ודברים של טעם הן: