ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן נא
דין תפילין מותר לטלטל בשבת וי"ט ושולחין אותו לדורון בי"ט ובחיה מניחין תפילין ומברכין עליהן וקודם מוסף חולצין אפילו בר"ח:
מסקינן רב ששת שרא להו לרבנן לשדורי תפילין בי"ט א"ל אביי א גן והא אנן תנן כל שנאותין בי"ט משלחין אותו א"ל הכי תנן כל שנאותין בו בחול משלחין אותו בי"ט ומהכא משמע להדיא שמותר לטלטל תפילין בין במועד (נ"ל בי"ט) בין בשבת וכ"כ מהרא"י ורש"י כתב דאין איסור בהנחתן אפי' בשבת וי"ט וז"ל רש"י כל שנאותין בו שהוא מתוקן כל צרכו משלחין אותו בי"ט דהאי דקתני במתני' בי"ט לאו אמתני' דלקמי' קאי אלא אמשלחין דלבתרי' קאי ולאתויי תפילין אתא דא"נ לביש ומנח להו בי"ט ליכא אסורא מיהו סנדל המסומר לא דמאן דחזי אומר מדשרי רבנן לשלוחי ש"מ שמותר לנעלו ע"כ ולא נהירא דבודאי יש עון גדול להניח תפילין בשבת ובי"ט דהוי כאלו חילל אות של שבתות והמועדים ובזוהר כתב (במדרש הנעלם לשיר השירים הביאו ב"י בסי' ל"א בא"ח) שחייב מיתה עליה וגדולה מזו כתב כל המניח תפילין בכ"ח או בח"ה בתפילת המוספין דחשיב ליה כמועד חייב מיתה וכך נהגו האידנא אחריו אף שהפוסקים לא הזכירו דין זה מ"מ למה לנו להכניס בטעות עונש על הספק ובשבת וי"ט ליכא מאן דפליג אלא ודאי מצות תפילין חשיב כ"כ אפי' אם ניאותן בהם בחול כלומר שמתוקנים כל צרכן שולחין אותו לדורן בי"ט שוב ראיתי בא"ז שכתב וז"ל וקשה והא לצורך המועד קתני במתני' ותפילין לאו צורך המועד כלל נינהו אלא ה"פ כל שניאותן ממנו בחול דהיינו בח"ה ואתי לאתויי בח"ה ולצורך המועד דקתני היינו לצורך חש"מ ומכאן ראי' שצריך ללבוש תפילין בחש"מ משלחין כל מיני תכשיטין בי"ט אין מפרקין את המנעול מע"ג האימאוס אבל מפרקין אותן בח"ה עכ"ל ולענין תפילין בח"ה יש עוסקין כר"י שאין מניחין תפילין בח"ה ויש מניחין בלא ברכה אכן סמ"ג הביא הירושלמי (בלאוין סי' ה' ח"ה דף כ"ח ע"ג) דאיתא לשם להדיא דמניחין וז"ל כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו ובירושלמי מפרש בד"א להניח פי' להניחם אחר המועד אבל להניחם במועד אפי' להניחם לאחרים יכול לכותבן ומורי כתב כי ר' יצחק היה אוסר להניח תפילין בח"ה אבל לא הביא הירושלמי כלל פי' לתרץ מ"ש שם אבל להניח במועד יכול לכותבן ושמא הואיל ולא הביאו לא ידע הירושלמי ואלמלא ידע היה חוזר בו ואף אותן שאומרים אסור להניח תפילין בח"ה מישבים הכי דה"ק בד"א להניח כלומר להניח בקרן זויות כדי למוכרם אבל אם אין לו או לחבירו תפילין וצריך להם כדי להניחם למוצאי י"ט יכול לכותבן ודוחק הוא כי אין הלשון משמע כלל בכה"ג וכ"כ הסמ"ג בשם ר"ש ור"י בר ברוך וכן מסקנת הרא"ש עוד מצאתי סמך להניח תפילין בח"ה כי שם ה' נקרא (כ"ת שין הרומז) על שין של תפילין כי שי"ן סכום ימות השנה שמניחין בם תפילין שהרי כשתסיר נ"ב שבתות וי"ג י"ט מן שס"ה ימים נשארו שי"ן ימים ע"כ: