אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק א › סימן לג

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לג

סימן לב

דין חניות שאין מחוברים שקרקע מסלקים הדלת ונותנו פני החניות ומותר ג"ש להחזירו אכל אם יש לו כיוצא בזה בבית מותר לסלקו ואסור להחזירו והא דשרי בחניות דוקא שיש להם ציר באמצע אבל אם יש לו ציר למעלה ולמטה אפילו בחניות אשור ואם אין לו עיר כלל אפי' בבית מותר:

מתני' בש"א אין מסלקין את התריסין בי"ט וב"ה מתירין אף להחזיר מאי תריסין אמר עולא תריסי חניות פי' דלתי חניות ומסיק דהא נמי חדא הוא מהני תלת שהתירו סופן משום תחילתן ומאי נפקא מיניה מ"ד טעמא דב"ה משום דאין בנין בכלים ואפי' דבתי כמי פי' תיבות הבית קמ"ל דהיתירו סופן משום תחילתן דחניות אין דבתי לא פי' דחניות שהוא צרכי רבים אין אבל כלי הבית לא ע"כ. ופי' הרי"ף משום דברשותיה נינהו ואינו ירא להניח אותן תיבות פתוחות אפילו אי לא שנית לי' להחזיר פתח ולא מימנע ומסיק לתרוצי תרי ברייתות אהדדי דבחדא אסור לד"ה כשיש להם ציר ובחדא מתיר לד"ה בשאין להם ציר ומפרש אביי כשיש להם ציר מן הצד פי' ידות לשתי ראשין (דדומות) לבנין ד"ה אסור אין להם ציר כל עיקר ד"ה שרי כי פליגי כשיש להן ציר באמצע פי' כעין בליטה ותוחבין אותו בחור שבאמצע דופן פתח התיבה ב"ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד וב"ה סברי לא גזרינן ומ"מ דוקא משים שמחת י"ט אבל בלא שמחת י"ט אף ב"ה אסרי לחזור כשיש להם ציר אפי' באמצע ואף לסלק אסור היכא דליכא משום שמחת י"ט דלא ק"ל כהאי תנא דאמר ב"ש וב"ה ל"ע דמסלקין אלא בחזרה פליגי אלא ק"ל כמתני' דפליגי אן במסלקין נמצא דב"ה המתירין היינו ומשום שמחת י"ט הלא"ה אסור ומ"מ נראה אפי' תריסי דבתי אינו אסור לסלקו לפתוח (דבשלמא של חניות שהם) עומדות למכור מהן לרבים ואוושא (מילתא) ומ"ה אי לאו משום דשמחת י"ט וצרכי רבים לא התירו משא"כ בתריסין דבתי אבל בחזרה אסור דבתי כדפרי' (ויש מחלקין) בין חניות לשל ב"ב שאינן עשוין למכור. וכן עסק ריא"ז וז"ל היה לו ציר באמצע אם היו של ב"ב הכי אילו אסורים בין ליטול ובין להחזיר גזרו ציר שהוא באמצע משום ציר שהוא מן הצד ואם היו של חניות לא גזרו בהן משום שמחת י"ט שצריכין לפתוח חניותיהן ולמכור לרבים ומותרין בין ליטול בין להחזיר ע"כ. ולא נהירא נהי דחניות צרכי רבים הם מ"מ אוושא מילתא אבל דב"ב לא אוושא וכ"ש דשרי אם הוא צריך לתבלין גם מ"ש (לפתוח) תריסי חניות ולמכור לרבים לאו דוקא שמותר לפתוח לצרכי רבים אבל לא לצרכי יחיד כי לא חילקו באיסור וכ"כ הכל בו להדיא וז"ל מסלקין תריסי חניות להוציא (מהן) התבלין הצריכין לו. עוד כתב הרי"אז היו דלתות של כלים כגון זה (שידה) תיבה ומגדל הרי אילו מותרין לטלטל אפי' יש להן ציר מן הצד ואפי' של ב"ב שאין זה בנין וסתירה בכלים ואסור להחזירן שמא יתקע ע"כ. ולא ידעתי ממה למד לחלק בין שידה תיבה ומגדל לתריסין דבתי דשרי ליטול ואסור להחזיר והמ"מ כתב בשם הרש"בא להדיא דמאי דאמרינן דבתי לא היינו שידה תיבה ומגדל שבבתים וכן עי' הר"ן דבתי היינו תיבות שעומדת בבית. וכתב הכל בו בשם הרי"ף הא דמסלקין תריסין וחניות פי' כעין תיבות שמסלקין המכסה שעליהן לתת עליו תבלין וכיוצא בו למכור אבל כעין חניות שלנו שהן בכותל הבית אסור הכל בין סילוק בין חזרה. וכתב מהרר"י קאר"ו (בסי' תקי"ט) והא דאסרינן ביש להן ציר ומן הצד פשיטא דהיינו דוקא כשהוא צריך להסיר קרש שבו הציר כדי לפתוח דאלו בפותח ונועל בעוד שהוא קבוע ודאי שרי דאל"כ יהא אסור לפתוח דלתות הבית בשבת ולישנא דמתני' הכי משמע דקתני אין מסלקין את התריסין דאלמא בסילוק התריסין דוקא הוא דשייך למיסר אבל שלא בסילוק התריסין נר' דודאי שרי ובכ"הג דצריך לסלק התריסין קאמר בכלבו כעין חניות שלנו שהן בכותל הבית אסור בין סילוק בין חזרה ע"כ ופשוט הוא וכתב עוד אע"פ שבירושלמי כתב דשרי להחזיר (רק שלא יחזיר כל צרכו כיון דלא התירו אלא בקושי) לא שרי להחזיר לגמרי רק (כדי) שיהא משתמר (מה) שבתוכו. ועוד כתב שאם יש חלון במגדל שיכול להשתמש בלא פתיחת הפתח לא התירו לסלק אכן תלמודא דידן לא חילק מידי ושרי בכל ענין ומש"ה הפוסקי' לא הביאו הירושלמי לפי שתפסו בגמ' דידן דלא חילק במידי וכן עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה