אור ברסלב
ים של שלמה על ביצה פרק א › סימן כ

ים של שלמה על ביצה· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן כ

סימן יט

דין מי שרוצה לקנות בצים מתרנגולת חיה והמוכר מוכר לו מתרנגולת שחוטה בחזקת חיה ואותבינהו תחת תרנגולת ולא נולד בו אפרוח ה"ז מקח טעות וחוזר המקח ואפי' קנה אותם לאכילה ודין ביצה שיצתה רובה מעי"ט וחזרה ונולדה בי"ט מותרת בי"ט הלכך אם בדק בקינה של תרנגולת מעי"ט סמוך לחשיכה ולא מצא בה בצים ולמחר בי"ט השכים ומצא בה בצים מותרים שתרנגולת אינה יולדת בלילה וא"ש מאתמול נולדה שיצאתה רובה (מעי"ט) וחזרה כו' והוא דאיכא זכר בהדה ועד ששים כתים תלינן כזכר ובלבד שלא יפסיק נהר שאין לו נשר אכל אי ליכא זכר עד ס' בתים אמרי' ספנא מארעא ובלילה ילדה ואסורות ואי לא בדק בעי"ט אפי' ליכא זכר בהדה מותרות מותר לקנות בצים מן הכותים כליל ראשון על י"ט וכן בליל כ' בי"ט של גליות:

אמר רב הונא א' רב ביצה עם יציאת כובא נגמרה ומפרש בגמ' דה"ק נגמרה לגדל אפרוחים ונ"מ לענין מקח וממכר דהאי דא"ל לחבריה ביעי דפחיא (פיר"שי דפחיא כמו דפעיא) למאן עי' שנולדו מתרנגולת חיה ע"ש שתרנגולת פועה בשעת לידה ויהיב ליה בצי' דשחוטה ואותבינהו תחת תרנגולת ולא נולד מהן אפרוח אתא לקמיה דר' אמי א"ל מקח טעות הוא והדר כן הוא גי' הרי"ף והר"אש ולאפוקי רש"י שלא גרס אותבינהו כו' וגרס פשיטא דהוי מקח טעות ומשני מהו דתימא לאכילה קא בעי והא דקאמר דפחיא משום דצריבין פי' מבושלים כל צרכן למאי נ"מ למיתבא ליה ביני וביני פרש"י וכ"מ בין מאן דבעי להו לאכילה ובין מאן דבעי להו לאפרוחי' למיתבא ליה ביני וביני פי' להחזיר לו דמי מעלה שבין ביעי דפחיא לביעי דשחוטה ואי בעי להו לאכילה אין המקח בטל דהא בני אכילה נינהו אלא שאילו יפים מהם ויחזור לו דמי מעליותא קמ"ל ר' אמי דסתם מאך דבעי ביעי דפחיא לאפרוחין בעי להו ואין אלו שוין לו כלום וישמע מדבריו דאילו הוה בעי לאכילה בודאי לא יהיב לי' אלא מה דביני וביני והמקח קיים אע"פ שאילו יפות ותימ' בעיני הא משנה שלימה היא ו)בפ' הספינה פ"א וע"ש) יעות ונמצא רעות כו' שחוזר אלא ע"כ גיר' הר"אש זהו עיקר וכן פי' הר"אש בריש האיש מקדש א"נ נ"ג לכדרב מרי בריה דרב כהנא דאמר בדק בקינה של תרנגולת מעי"ט ולא מצא בה בצים ולמחר השכים ומצא בה ביצה קודם עלות השחר מותר בידוע דמאתמול אתילדא דקי"ל כל שתשמישו ביום נולד ביום ולא בלילה מאי ניהו תרנגולת ואע"ג דבדק מעי"ט אימא יצא רובה מעי"ט וחזרה דשרי וכדר' יוחנן דאמר ר"י ביצה שיצאה רובה מע"יט וחזרה מותר בי"ט ודוקא דאיכא זכר בהדה ומפרש בגמ' עד שיתין בתי תלינן בזכר ובלבד שלא יפסיק כהר שאין עליה גשר אבל ליכא זכר בהדה כיון דספנא מארעא אפשר דילדה בלילה ומסיק בגמ' דוקא דבדק מעי"ט אבל לא בדק אפי' אי ליכא זכר בהדה שריא דתלינן דמאתמל הי' שם דאף בלא זכר רובן יולדות ביום. וכתב הרא"ש וז"ל ומותר ליקח בצים מן הכותי בליל י"ט ראשון דרובן משל זכרים וכן בליל י"ט שני של גליות ע"כ ובטור (בסי' תק"יג) כתב וז"ל ואי לא בדק מעי"ט אפי' אי ליכא זכר בהדה שרי' דתלינן דמאתמול היתה שם דאף בלא זכר רובן יולדות ביום הלכך מותר ליקח מן כותי בצים בליל י"ט ראשון כו' משמע מדבריו מדתלי טעמא דאף בספנא מארעא רובן יולדות ביום אבל משום טעם שכתב הר"אש דרובן של זכרים לא שרינן ואפשר מאחר דמחמירין בדבר שי"למ דאפי' בספק דרבנן אזלינן לחומרא ואפי' באלף לא בטיל וה"נ דמחמירין בחד כובא בפרט מאחר דביצה שנולדה בי"ט אסור ואתה באת להוציא ביצה זו מאיסור שאסרו בה חכמים לכן בעינן רובא דמוכחא דרובן זכרים וגם ספנא מארעא רובן יולדות ביום וע"כ נראה שלא להתיר מ"ש הר"ן וז"ל ויש מי שמתיר ביצה אפי' בי"ט ראשון משום דרובן של בצים לאו בני יומן ואזלינן בתר כובא דעלמא היכא דאזל המזבן לביתו דלא הוי קבוע כו' ולא נהירא דלא הוי כובא דמוכחא וכן דברים שיל"מ לא אזלינן בתר רובא כלל אפי' היכא דלא אתחזק איסורא אם לא בתרי רובא ומ"מ מהני לי סברתו לענין כותי שמס"לת דמהימן בכל ענין כמ"של בסי' ו':

תוכן העניינים

ים של שלמה על ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה