ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס מגדים חדשים · (ל)
בברכות פ"ב מ"ז א"ל תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים, א"ל אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה – ובס' תנובת יהודה ברכות ט"ז ע"ב כתב:
נתקשיתי אפי' כשר הי' ס"ס אין לר"ג שוב קורבה עם עבדו הכנעני ואיך יקבל עליו תנחומין – ולא זכר שר דברי הרשב"א בחידושיו לברכות ט"ז ע"ב שכ' בזה"ל, ואם תאמר ולא יהא אלא בן חורין מי מקבלין תנחומין על הרחוקים. כבר פרשו בירושלמי שתלמידו חביב כבנו וכן עבדו המשמשו כרצונו היה עליו כבנו עכ"ל, ומובא בתוס' רעק"א לכאן אות כ"א, ועיין בפי' הרידב"ז על הירושלמי דכאן עיי"ש – ובשנות אלי' להגר"א ז"ל כ' על משנתינו, אין טבי עבדי כו' כשר היה. פי' שהקשו התלמידים לו שני קושיות א' הא הוא אינו קרובו ואפי' היה בן חורין לא היה צריך לקבל תנחומין עליו. והב' הא אין מקבלין תנחומין על העבדים וע"ז השיב להם אין טבי כשאר כל העבדים פי' על מה שאמרו שאין מקבלין כו' ועל שהקשו שאינו קרוב עמו. אמר להם כשר היה, וכל אדם חייב לקבל עליו תנחומין עכ"ל. והוא פי' חדש ולא משמע כן בירושלמי:
(ומ"ש בתנובת יהודה בשם ס' לחם משנה על משניות דר"ג לשיטתו בב"ק דף ע"ד דטבי עבדו יצא לחירות, ותלמידיו ס"ל כר"י דפליג עלי' דמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור עיי"ש, לא הבנתי כלל דא"כ אמאי הוצרך ר"ג לומר אין טבי עבדי כשאר כל העבדים. וע' בס' חלת אהרן להגאון מהר"א פריעד אבדק"ק בוסערמין ז"ל על משנתינו שהאריך בזה):
תם ונשלם קונטרס מגדים חדשים שבח למקימי מעפר דלים ורשים.