ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס מגדים חדשים · (כב)
מדרש פליאה אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי הה"ד חמשה בקר ישלם תחת השור – ופי' הגר"א ז"ל מובא בילקוט סופר על ספר דברים דף ח' ע"ב, דאיתא (במד"ר קהלת פ"ז) ואשה בכל אלה לא מצאתי אלו נשי דור המדבר שהם לא היו במעשה העגל, נמצא כי פסוק אדם אחד מאלף מצאתי קאי על עובדי עגל שהם היו א' מאלף, וא"כ מגיע לת"ר אלף שש מאות אנשים שעבדו לעגל, וא"כ מדוע נפלי כשלשת אלפי איש ועל זה מתרץ המדרש הה"ד חמשה בקר ישלם תחת השור שהיו צריכין לשלם ה' פעמים כמוהם עבור חטא העגל שהי' שור וה' פעמים שש מאות הרי ג' אלפים ע"כ דפח"ח שו"ר במדרש רבה סדר משפטים פרשה ל' ר' יהודא אומר אמרו ישראל להקב"ה הרבה דיני מצית יש כאן כי יגנוב איש שור או שה לפי ששור גנבנו ועשינו עגל לפיכך ה' בקר שלמנו תחתיו. שמתו תחתיו אבותינו במדבר ופי' ידי משה לפי שמתו ה' צדיקים במדבר אהרן משה נדב ואביהוא ומרים עיי"ש ומובא בילקוט סיפר פ' משפטים עיי"ש) אמנם בפי' אמרי יושר שנדפס במדרש דפוס ווארשא כתב:
ואני שמעתי הם היו שש מאות אלף וחטאו א' מאלף שנאמר אדם א' מאלף מצאתי בחטא עגל וא"כ חטאו שש מאות ולכן מתו ה' פעמים ו' מאות שהם ג' אלפים וכו' עכ"ל, הרי מ"ש ילק"ס בשם הגר"א ז"ל כבר כתיב בפי' מרי יושר הנ"ל. ותמה אני על בעל ילקוט סיפר ז"ל אחרי שכבר נגלה לו רז זה מדוע כתב בפ' משפטים פי' ידי משה דכוונת המדרש על ה' צדיקים שמתו במדבר ולא כתב דכוונת המדרש על ה' פעמים שש מאות שהם ג' אלפים כנ"ל: