אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג קונטרס מגדים חדשים › (יד)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

קונטרס מגדים חדשים · (יד)

(יג)

ואגב אעורר דמ"ש בקהלת יצחק הנ"ל פרשת בא בפ' רק צאנכם ובקרכם יוצג וגו' ששמע מרב אחד דבר נאות בזה עיי"ש -- הנה אינו דומה שמיעה לראי' הוא שמע ואני רואה הדברים כתובים בספר בנין אריאל עה"ת להגאון מ' שאול ז"ל מאמסטרדם שכ' בפרשת בא וז"ל:

ויאמר פרעה למשה וגו' רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם. ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וגו' וגם מקנינו ילך עמנו וגו' יש להתעורר פרעה שפקח הי' מה ראה לשטות זה, הלא מתחלה מיאן לשלח הטף שאין דרך הטף לזבוח, אבל הצאן והבקר הי' מניח להם כדי לזבוח ועתה נתחלפה השיטה ותהי להפך שישלח הטף רק הצאן והבקר יצג ומי ישמע לו לדבר הזה וכבר הרגישו המפורשים בזה – ונראה דאחר מכת חושך נהפך לבו לחשוב שאין כוונתם ללכת כדי לזבוח, שהרי לעיל פרשת וארא כתיב:

ויאמר לכו זבחו לאקיכם בארץ ויאמר משה לא נכון לעשות כן וגו' הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, לפי"ז באותן הימים שהי' חושך למצרים ולבני ישראל אור היו יכולין לזבוח בארץ. ולא עשו כן. מזה שפט פרעה שלא לשם זבח הם רוצים לצאת לכן אמר צאנכם ובקרכם יצג ר ובזה נתיישב לשון המ"ר ויאמר משה גם אתה תתן בידינו לא תהא סבור שאנו נקריב משלנו כלום אלא גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות – והדברים צריכים ביאור מי הזקיקם לפרש כן ומה תקנו בזה – אד עם האמור למעלה יבא על נכון שרצו לפרש תשובתו של משה על דברי פרעה באמרו צאנכם ובקרכם יצג מכח ההכרח שאם היתה דעתם לזבוח הי' יכולים לעשות כן בימי החשך במצרים. ועל זה השיב לו משה כדי להטעותו. ואמר לו ודאי דעתינו לזבוח ומה שלא עשינו כן בימי החושך. היינו טעמא לפי שאין לנו רשות להקריב משלנו כלום עד שתתן אתה תחלה בידינו זבחים ועולות. והרי בימי החושך לא יכולני לשאול ממך. את הדבר הזה. בהיותך יושב במחשכים כמתי עולם. לכן לא הקרבנו כלום כל ימי החשך ועתה כי נפקחו עיניכם אין אנו יכולים לזבוח בארץ פן יסקלונו המצרים וזה נכון מאוד בס"ד עכ"ל בנין אריאל ודפח"ח ש"י:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה