ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס מגדים חדשים · (י)
בסה"ק ישמח משה מהגאוה"ק ר' משה טייטעלבוים זי"ע כתב בפרשת וישלח בשם רבו הצדיק וקדוש מלובלין זי"ע) על מאמר רב יוסף בסוף מס' סוטה על הא דתנן משמת רבי בטלה ענוה ואמר רב יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא. דלכאורה אם החשיב עצמו לעניו אין לך גאות גדולה מזו והבן, אך יובן עפ"י מה שפירש הפסוק כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, דר"ל אפילו מי שהוא באמת עני בדעת, אם יודע ומכיר חסרונו ועי"ז מקטין עצמו, גם זה חשוב בעיניו ית' ויש לו תואר עניו, וז"ש כי לא בזה ולא שקץ ענות עני, ר"ל השפלות של העני אף אם הוא באמת עני בדעת כנ"ל וזה מאמר רב יוסף דאמר לא תיתני ענוה דאיכא אנא, ר"ל אף שבסיבת חסרונותי באה לי הענוה כי איך יתגאה איש כמוני מלא חסרונות, עכ"ז גם זה ענוה מקרי והבן ע"כ דפח"ח: