ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס לקט שכחה על מסכת אבות · (כא)
בפ"ה מכ"א עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו פי' רש"י ז"ל רוח נמוכה עניו ושפל ברך ונפש שפלה שמשפיל עצמו בין אנשים ומעורב ביניהם ואינו גס רוח עכ"ל – ואינו מובן, דהא היינו רוח נמוכה וכתב בהקדמה לסה"ק אמרי יוסף מהגאון מ' יוסף מאיר זצ"ל מסאפינקא יע"א דפוס מ' סיגעט שנת עת"ר אולי י"ל עפי"מ ששמעתי מאאמו"ר שפי' בפ' (במדבר ט"ז י"א) ואהרן מה הוא כי תלינו עליו, ולכאורה הוא שפת יתר, ופי' דהנה יש כמה אנשים דכשהם לעצמם ענוים ושפלים בעיניהם. אבל כשהם מתערבין בין הגאים, ומכ"ש כשעומדים עליהם לחלוק עליהם אזי מתחזקים בדעתם ומראין גדולתן לפניהם כידוע, ע"כ שיבח מרע"ה לאחיו קדוש ה' ואהרן מה הוא (שפל בעיניו בחינת מה, אפילו) כי תלינו עליו אינו מתחזק לעמוד נגדם, רק יאמר אה"נ קרח ראוי יותר ממני להיות כהן גדול אך מה אעשה שצוני השי"ת עכ"ד ועפי"ז י"ל דברי רש"י ז"ל דרוא נמוכה היינו כשהוא בפני עצמו, ונפש שפלה היינו אפילו כשהוא מתערב בין הגאים ובעלי מחלוקות אעפי"כ אינו גס רוח נגדם עכדפחי"ח: