ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס לקט שכחה על מסכת אבות · (יז)
עוד שם איזהו עשיר השמח בחלקו – פה בחידושי אגדות מהגאון בעל מראיה יחזקאל ז"ל שנדפסו בסוף השו"ת שערי צדק חלק או"ח לבנו הגאון מדעש ז"ל, דמדת כל אדם שמתעצב על ההוצאה ושמח על הנשאר לו, ובאמת נהפוך הוא דמה שנשאר אצלו אינו שלו, כמחז"ל במס' ב"ב גבי מונבז המלך שאמר אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו וכו' רק עיקר השמחה במה שהוציא לצדקה ולמע"ט שזהו חלקו ממש, וז"ש איזהו עשיר השמח בחלקו ודו"ק – ובדרך אגב בעבר בין בתרי חידושי אגדות הנ"ל, מצאתי מרגליות טובה ושמביא שם מה ששמע מצדיק אחד על מ"ש חז"ל בפרה אדומה, שטן ואוה"ע מונין את ישראל מה טעם במצוה זו דלכאורה קשה מה איכפת להם. אבל באמת מזלייהו חזי כי כשישראל מחזיקין ומקיימין החוקים אין עליהם שום קיטרוג לומר מפני מה יושפע להם טובות וברכות והם אינן כדאין ומה טעם יש בזה, והקב"ה משיב כי כמו שהם מקיימין גזירותי וחוקותי ואין שואלין טעם לדבר, ע"כ אני מוכרח להשפיע להם ג"כ בלי טעם, וז"ש בפ' ואתחנן כי הוא חכמתכם כו' אשר ישמעון את החוקים שאתם מקיימין מצות הבורא ית' אעפ"י שאין יודעין טעם לדבר, ואמרו רק עם חכם ונבון כו' כי עי"ז ידחו לכל המקטריגים ואמר ע"ז כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו, שהקב"ה מקשיב מביט ומאזין לתפלתם למלאות שאלתם ברחמים, והיינו רק בשביל קיום החוקים ואעפ"י שאינן זכאים, ולכך נאמר בכל קראינו אליו עכדפח"ח. ובדרושי שלי הארכתי הרבה בזה ואכמ"ל: