ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס לקט שכחה על מסכת אבות · (יב)
ועל מ"ש ר"י והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, כתב הגאון מפ"ב זצ"ל בפתיחה לספרו כתב סופר על מס' גיטין. כי תורה מורשה וירושה היא לנו מאבותינו שקבלוה בה"ס וכן תורה שבע"פ וש"ס ירושה היא לנו שכבר אחזו בה וידעוה אבותינו, אבל לא סגי כשלומד אדם כל הכתוב לפניו, אלא צריך לעיין ולהתבונן למצוא דעת קדושים ולחדש חדשות, כי יש לכל א' חלק בתורה הצפון לו ומקום הניחו לו מן השמים, וכ"פ נראה לעין המעיין כי הקדמונים שקטנה עבה ממתניו לא באו אל האמת הפשוט כי הוא חלקו ומן השמים זכה בו והיה צפון לו, והיינו יצפון לישרים תושיה" שהקב"ה צופן ומסתיר מישרים תושיה זו תורה, יען כי הוא חלקו של הבא אחריהם, וזה שאמרו ז"ל יגעתי ולא "מצאתי" אל תאמין, כי מוצא מציאה אשר אבודה היתה מאשר היו לפניו – וזה כוונת התנא והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך – דלא סגי כשלומד מה שהוא ירושה לנו מאבותינו אלא יחדש חידושים וישמח בחלקו אשר חנן ה' אותו ודבר זה צריך הכנה דרבה לאורייתא כי טוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה, שלא יקשה על האדם ללמוד בלי עיון ובלי פלפול ובטוב לב הוא תמיד ואלו בעלי משנה, אבל כל ימי עני רעים אלו בעלי גמרא, שיקשה על האדם ומחלישו, ואמרו ז"ל למה נקרא שמה תושיה שמתשת כחו ואורייתא הוא דארתחא לי' ובעי זמן זמנים טובא להעמיק בענין אחד ולברר כל דבר ודבר על אופניו פנים מסבירות להלכה, והיינו שאמר והתקן עצמך בהם בהכנה דרבה ללמוד תורה שאינה ירושה לך– ובברכת התורה אנו מברכים לעסוק בד"ת וכתב הטו"ז דבחרו בלשון לעסוק ולא ללמוד, כי לימוד היא שלומד בלי עיון ולעסוק היינו שעוסק ומתעסק בה טובא מעמיק ומעיין ומותיב ומפרק, וי"ל משו"ה אמר התנא הקדוש ר' מאיר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא אמר כל הלומד תורה לשמה, אלא כל העוסק היינו שעוסק מעיין ומעמיק, אם זה לש"ש, זוכה לדברים הרבה, דנהירין לי' שערי תורה וחכמה וה' מאיר עיניו בכל יום ולא יגע לריק וכו', עכדפח"ח: