ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס לקט שכחה על מסכת אבות · (ד)
בפ"א מי"ד הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום וכו' ומקרבן לתורה – לכאורה ק' מה ענין זה לזה אוהב שלום ומקרבן לתורה, וכ' הגאון רש"ק ז"ל מבראד באמרי שפר פ' במדבר דידוע מ"ש ז"ל דאי אפשר לכל אדם לקיים את כל התרי"ג מצות אך אם יש שלום ואחדות ב"א לחבירו אז נחשב המצוה שמקיים חבירו כאלו מקיימה הוא. וז"פ הפסוק ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום כי אין עוז אלא תורה דהיינו כשרצה הקב"ה לתת התורה לישראל היה צריך לברך את עמו בשלום כי בלעדי השלום אי אפשר לכל אחד לקיים כל התורה, ומעתה ז"ש אוהב שלום ומקרבן לתורה דאי לא היה ביניהם שלום היו מרוחקין מן התורה דלכל אחד היה נחסר הרבה מהתורה אך אם נעשה ביניהם שלום ואחדות אז כל א' משלים לחבירו ע"כ שפיר אמר הילל דאהרן היה רודף שלום ועי"כ היה מקרבן לתורה וא"ש [א"ה בבחינה זו שמעתי בשם המגיד המפורסם מהו' פייש פישמאן ז"ל מ"מ דק"ק פרעשבורג שפי' בפרק ה' משנה י"ג האומר שלי שלך ושלך שלי, עם הארץ – דהנה מבואר בסה"ק דבשני אופנים יכול כל אדם לקיים כל התרי"ג מצות שבתורה (א) ע"י לימוד התורה כמאמר חז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, והה"ד נמי כל העוסק בדינים של כל התרי"ג מצות כאילו קיימם בפועל (ב) ע"י השלום והאחדות שבין ישראל נחשב לכל א' המצות שמקיים חבירו כאלו קיימם הוא וכנ"ל, אמנם מי שהוא בן תורה גם בלעדי השלום יכול לקיים כל התרי"ג מצות ע"י לימוד התורה כנ"ל -- וז"ש האומר שלי שלך כלומר המצות שלי הם שלך, ושלך שלי, המצות שלך שאתה מקיים הם שלי, ובאופן זה נחשב לנו כאלו קיימנו כל התרי"ג מצות – מי שאומר כן עכ"ח הוא עם הארץ דאילו היה בן תורה לא היה צריך לזה, דבלא"ה הי' יכל לקיים כל התרי"ג מצות ע"י לימוד התורה כנ"ל, וז"ש האומר שלי שלך ושלך שלי עם הארץ, ע"כ דפח"ח]: