ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
קונטרס אחרון למסכת אבות · (ז)
ר' שמעון חומר הוי זהיר בק"ש ובתפלה וכו' (עיין בתפארת ישראל על המשניות מ"ש בזה) ובס' תיקון משה פי' כל המשנה כי ענין ק"ש היא קבלת כל מדה ומדה מה שמודד לו הקב"ה באהבה כמחז"ל בכל נפשך אפי' נוטל נפשך וכו' אבל עי"ז רבים עברו ונענשו בבוא עליהם צרה ח"ו יאמרו צדיק הוא ה' ולא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, אבל לא ישימו לב להתפלל בכוונה ולשפוך דמעות כמים אולי ישוב וניחם, רק מתפללים כהרגלם בכל יום מצות אנשים מלומדה, וזהו סכלות ומעשה רשע וכי חפץ השי"ת בהסכמתך ובהצדקת דינו הלא כתיב כי לא אחפוץ וגו' כי אם בשובו מדרכיו וחיה, וזאת חפץ השי"ת לפשפש במעשים ולשוב בתשובה שלימה, ואז אם עשית את שלך תדע כי מאתו לא תצא הרעות וצדיק הוא ה' אבל בלא תשובה מה לו להשי"ת להצדקת דינך. ואדרבה ענוש תענש כי לא מלטת נפשך ונפש בניך, וז"ש התנא, הוי זהיר בק"ש לקבל כל מדה ומדה באהבה. אבל בזה לבד לא סגי כי אם בתפלה, ואל תעש התפלה קבע רק רחמים ותחנונים להוריד כנחל דמעה שנאמר כי חנון ורחום הוא וגו', אבל אל תהי רשע בפני עצמך לומר ה' הצדיק ואני הרשע וראוי לכך, רק לבקש לך ריוח והצלה ולשפוך שיח ממעמקי הלב ע"כ דפח"ח: