אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג קונטרס אחרון למסכת אבות › (א)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

קונטרס אחרון למסכת אבות · (א)

קונטרס אחרון למסכת אבות

בפ"א יוסי בן יוחנן כו' יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה וכו' פי' בתפארת ישראל על המשניות, רבי מסדר המשנה מפרש הכי דברי יוסי בן יוחנן דלא נימא דבאשה עניי' מיירי, להכי קאמר רבי, דמדקאמר האשה בה"א הידיעה ש"מ דבאשתו אמרו של ירבה דברים עמה בעניין אורחים, שעיניה צרה באורחין (כב"מ פ"ז ע"א) וכ"ש באשה אחרת, שהריבוי דברים עמה בעצמן חטא עכ"ל – ואני שמעתי מאיש אחד, שאמר הפירוש, באשתו אמרו שלא ירבה עמה שיחה בענין אורחים לפי שעיניה צרה באורחין, הגם שהיא אשתו וכבר היתה יכולה ללמוד ממנו כל אותן השנים שהיא דרה עמו יחד להכניס אורחים ולקבלם בסבר פנים יפות ואעפי"כ אמר התנא שלא ירבה שיחה עמה בענין אורחי' לפי שעיניה צרה באורחין, קל וחומר באשת חבירו. כלומר קו"ח אם מתה אשתו והוא נשא אח"כ אשת חבירו שמת, בודאי שאל ירבה שיחה עמה בענין אורחים לפי שעיניה צרה באורחין – מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה וכו' נלע"ד ה"פ כל המרבה שיחה עם האשה בענין אורחים, גורם רעה לעצמו, לפי שבעון מניעת הכנסת אורחים יתמעט השפע וההצלחה להיפוך ממ"ש בתחלה, יהי ביתך פתוח לרוחה והצלחה, בתנאי שיהיו עניים בני ביתך כפי' המד"ש ז"ל שהבאתי בפנים, ובוטל מדברי תורה. שע"י מניעת הכנסת אורחים הולכים לאיבוד כמה דברי תורה שהיה שומע מפי אורחים הגונים אם היה מכניסם בביתו וסופו יורש גיהנם. כדאיתא בביצה דף ל"ב ע"ב אמר רב נתן בר אבא א"ר עתירי בבל יורדי גיהנם הם, ופרש"י שאינן מרחמים לעשות צדקה עכ"ל, וע"ש במהרש"א ח"א דצדקה מצלת מדינה של גיהנם וכדאיתא בפ"ק דב"ב ע"ש ודו"ק:

עוד שם אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי – פי' מרן חת"ס ז"ל בתורת משה ר"פ כי תצא, דהנה אמרו חז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו, והנה יחשוב אדם כי לא יצא למלחמה עם היצה"ר ולכבוש יצרו אשר צריך לזה כח וגבורה כדאמרו איזהו גבור וכו' לא יעשה שום התפעלות לזה רק יבטח בה' כי יעזרהו וילחם מלחמתו הגדולה הלזו, אבל האמת לא כן הוא, כי מי שחושב כן. לעולם לא יהיה שונאו נכנע תחתיו, רק שצריך האדם ללחום תמיד ולכבוש יצרו בכחו ובאפשרו בטבעו והשאר משמים יסייעוהו, וכבר אמרו, הבא לטהר מסייעין אותו, ותחלה צריך האדם לבוא לטהר ואח"כ מסייעין אותו. וז"ש הילל, אם אין אני לי מי לי דהיינו אם אין האדם פועל פעולות לעצמו נגד היצה"ר מי הוא אשר יעזרהו, וכשאני לעצמי. דהיינו לאחר שפעלתי, מה אני, רק יצרפו שניהם יחד כמו שכתבתי "ואם לא עכשיו אימתי" דהיינו שי שוב אדם כי לא ילחום נגד היצה"ר רק ימתין עד שיזקין והגיעו ימים אשר אין בהם חפץ לתאות עוה"ז ואז ישוב אל ה' וירחמהו, אבל אמרו חז"ל אשרי איש ירא את ה', כשהוא איש בגבורתו ובכחו אז יפעל פעולה שלימה, והיינו אם לא עכשיו אימתי עכ"ל הטהור וע' בס' תקון משה ריש חנק ד' שזכה לכוין בזה לדעת החת"ס ז"ל ואך קצת בענין אחר ע"ש ותמצא:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה