אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת ערכין · טו:

יא.

ואמר ר"ל כל המספר לשה"ר מגדיל עונות עד לשמים וכו' – כ"ה הגירסא בגמרא – וראיתי בס"א הכוונה שכן דרך מספרי לה"ר כשאחד חטא חטא קטן מאוד הם מגדילים החטא ועושים פיל מפרעוש, ומספרים גוזמות אנא חטא האיש הזה חטאה גדולה עד מאוד, וז"ש ר"ל, כל המספר לשה"ר, מגדיל עונות (של אחרים) עד לשמים ודו"ק.

א"ר חמא בר חנינא מאי תקנתם של מספרי לשה"ר וכו' ר' אחא בר' חנינא אמר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות, אלא מה תקנתו שלא יבא לידי לה"ר אם ת"ח הוא יעסוק בתורה ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו וכו' – עיין פירש"י שכבר כרתו דוד. שקללו דוד בכרת עכ"ל – וכוונתו עפ"י מ"ש בענף יוסף שעל הע"י שמצא כתוב. רבים מקשים במאי חמור כרת זה שכרתו דוד ברוה"ק מכרת שחייבה תורה שיש לו תקנה. וי"ל דהנה מצינו שדוד ע"ה לא קילל את החוטאים אלא את החטאים כדאיתא בברכות דף י' ע"א מי כתיב חוטאים חטאים כתיב:

שהתפלל על החוטאים שיהדרו בתשובה ע"ש, ומספרי לה"ר קילל ואמר יכרת ה' כל שפתי חלקות וגו' ומזה מוכח שידע דוד ברוה"ק שהמספר לה"ר אין לו תקנה ולכן אמר יכרת עכ"ל – וזה כוונת רש"י ז"ל שכבר כרתו דוד שקללו דוד בכרת וק"ל.

והנה הענף יוסף כתב סתם מצאתי. אמנם אני מצאתי שדבר זה כתוב בס' בית שמואל אחרון עה"ת פ' מצורע בזה"ל:

והנה הא דאמר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד וכו' תמהו המפרשים כל חייבי כריתות ומיתות ב"ד יש להם תקנה בתשובה, ואמרתי לפרש עפ"י דאיתא בברכות דר"מ התפלל שימותו הרשעים ואמרה לי' ברורי' מי כתיב יתמו חוטאים. יתמו חטאים כתיב, בעי רחמי עלייהו דלהדרי בתשובה, א"כ ה"נ קשה היאך התפלל דהמע"ה שימותו, לכך מוכח, סיפר אין לו תקנה בתשובה, לכך לא הי' יכול להתפלל שיעשו תשובה דהא אין מועיל תשובה לכך התפלל שימותו עכ"ל הטהור:

ובשם משמואל עה"ת פ' מצורע כתב דבר נחמד מזהב ומפז רב, על דברי הרמ"ם בפ"ז מה' דיעות. המרגל בחבירו עובר בל"ת שנא' לא תלך רכיל בעמך וכו', יש עון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל לאו זה, והוא לשון הרע והוא המספר בגנות חבירו אע"פ שאמר אמת. אבל האומר שקר נקרא מוציא ש"ר על חבירו. אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי, על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות עכ"ל וכתב בעל כ"מ וז"ל:

י"ל מאי אבל דקאמר הלא זה הוא שכתב תחילה, לה"ר הוא המספר בגנות חבירו, וי"ל דה"ק אע"פ שאם סיפר אדם בגנות חבירו לא איקרי בעל לה"ר להיות בכרת מפני שאפשר שלא סיפר כן אלא במקרה, אבל מי שמורגל תמיד לספר לשה"ר ההוא יקרא בעל לשון הרע, וז"ש שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכו' כלומר שמורגל לדבר דברים אלו, ע"ז אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות – נמצא יש כאן ב' מיני לה"ר א' שמספר במקרה בפ"א. ב' שמספר לה"ר בקביעות – ודברי הרמב"ם תמוהים מנ"ל לחלק חילוק זה. אמנם דבריו מיוסדים על אדני פז, דהנה יש לדקדק בדברי ר' אחא בר' חנינא שאמר שכבר כרתו דוד ברוה"ק ולא אמר בקיצור שכבר כרתו דוד, אטו אנן לא ידעינן דכל ספר תהלים נאמר ברוה"ק, אמנם היה קשה לרב אחא קושיית המפרשים למה יגרע מספר לה"ר משאר חייבי כריתות דיש להם תקנה, לכך אמר "ברוח הקודש" ומתורץ הכל, דהנה איתא במדרש שאלו לנבואה חוטא מה יעשה ויתכפר, אמרה הנפש החוטאת תמות, שאלו לתורה חוטא מה יעשה ויתכפר אמרה יביא קרבן ויתכפר לו, שאלו להקב"ה חוטא מה יעשה ויתכפר אמר יעשה תשובה ויתכפר לו. וכתב הש"ך על התורה דהכל טעמא מאי למה הקיל הקב"ה כ"כ על החוטא. וכתב דה"ט דאנחנו כשקבלנו את התורה מהקב"ה היינו כשומרים שקבלו עליהם לשמור את הפקדון וחייבין בפשיעה, אך ורק הלא כתיב בתורה אם בעליו עמו נח ישלם, והקב"ה מלא כל הארץ כבודו לכן אף אם אנו עוברים על מצותיו בפשיעה הא הוי פשיעה בבעלים ואנן קיי"ל פשיעה בבעלים פטור עכ"ל, נמצא עולה מכאן דמדינא נפש החוטאת תמות. אך משום פשיעה בבעלים פטור ממיתה, אבל גבי לשון הרע, הלא איתא בערכין ט"ו ע"ב אר"ח אמר מר עוקבא כל המספר לשה"ר אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם שנא' מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, אל תקרי אותו לא אוכל אלא אתו לא אוכל. א"כ אין בעליו עמו ואוקמי' אדינא דאמרה הנבואה (דהיינו רוח הקודש) נפש החוטאת תמות, לכך אמר רב אחא שפיר סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד ברוח הקודש, ר"ל דאוקמי' אדינא דנבואה דאמרה נפש החוטאת תמות כיון דאין בעליו עמו והיינו דוקא כשכבר סיפר לה"ר פעם אחת דאז נסתלק ממנו השכינה בפעם ראשון, וא"כ כשסיפר אח"כ פעם ב' הוי אין בעליו עמו וחייב כרת, אבל בפעם הראשון שסיפר לה"ר עדיין לא נסתלקה השכינה אז ממנו, אז בודאי אין חייב כרת דהוי בעליו עמו ומפני תשובה כדינו של הקב"ה, לכך מחלק הרמב"ם שפיר דדוקא אם רגיל בכך על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות, אבל בפעם ראשון שסיפר לה"ר דרך מקרה אינו בכרת כי אם בלאו דלא תלך רכיל, ע"כ דפח"ח ש"י:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה