ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת מנחות · סט:
בעי ר' זירא חיטין שירדו בעבים מהו לשתי הלחם – פירש"י שירדו בעבים עם המטר כששתו העבים באוקיינוס ובלעו ספינה מלאה חיטים – ובתוס' פירשו דע"י נס ירדו בעבים וכו' עש – וכתב לי הגאון מלבוב ז"ל בתשובה א' (עי' בית יצחק חאהע"ז בשער הספר מעבר לדף) וז"ל, מ"ש בשם ס' מנחת כהן קושי' בתוס' מנחות ס"ט שירדו ע"י נס והא אסור ליהנות ממעשי ניסים ולא הוי מן המותר לישראל לק"מ דהא מותר לעני דהרי ר"ח איש ברתוחא גופיה אמר בתענית כ"ד ע"א אין לך בהם אלא כאחד מעניי ישראל, וכן נראה בהני אטמהתא ששאל בי מדרשא בסנהדרין נ"ט אם מותרים באכילה הכוונה לעניים. וכן מה"ט האכיל אאע"ה בן הבקר אשר עשה עפ"י ס' יצירה כמ"ש בשל"ה הק' משום דסבר עניים המה עכ"ל – ובזה י"ל דרש"י לא רצה לפרש כפי' התוס' דע"י נס ירדו משום אזיל לשיטתו בזבחים דף פ"ח ע"א דבעינן מותר לכל ישראל וא"כ לא סגי במה שמותר לעניים, אבל התוס' שם דחולקים על רש"י וס"ל דמה שמותר לכהנים חשיב שפיר מן המותר לישראל ולא צריך שיהא מותר לכל ישראל ע"כ שפיר פירשו דירדו ע"י נס וחשיב מן המותר לישראל כיון דמותר עכ"פ לישראלים עניים, ויש להאריך בזה בכמה מקומות אך אכ"מ