אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת מנחות · מג:

מא.

ובשעה שנכנס דוד למרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצות כיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו וכו' שמעתי מבני הרבני החריף ובקי מהו' ארי' ליב שטערן נ"י הכוונה שע"י שראה עצמו ערום עלה במחשבתו כי כן יעמוד בעוה"ב ערום בלא לבושי מצוה, ומאומה לא ישא בידו, כי לרוב ענותנותו חשד את עצמו שלא קיים המצות כולו לה' רק היה מעורב בהם איזה מחשב' זרה ופנייה שלא לש"ש, וז"ש אוי לי שאעמוד (ר"ל לעתיד בעוה"ב) ערום בלא מצות, אך כיון שנזכר במילה שבבשרו שנימל בקטנותו ובזה לא היה לו שום פנייה ומחשבה זרה שלא לש"ש, נתיישבה דעתו, ולאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר למנצח על השמינית מזמור לדוד על המילה שניתנה בשמיני דייקא, שעי"כ מצות מילה טהורה ונקיה מכל פנייה שלא לש"ש, משא"כ אם היה המצוה למול א"ע בהיותו גדול, אז אפשר שגם בזה היה מעורב איזה פניי' שלא לש"ש להראות לבריות כמה צדיק הוא שמיסר נפשו להשי"ת וכדומה וק"ל, (שו"ר מובא כן בשם סה"ק תולדות יעקב יוסף ז"ל):

היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך פירש"י מה ה' אלקיך וגו' קרי ביה מאה עכ"ל – בס' תורה תמימה פ' עקב כתב על פירש"י קרי ביה מאה, ורבו בזה דברי המפורשים וכו' ולי נראה וונה משום דבפסוק זה יש מאה אותיות וכו' ע"ש -- והנה לא ראה דברי התוס' בשם ר"ת דשואל הוי מלא ויש מאה אותיות בפסוק, ועיין במהרש"א בח"א שכתב דזה ג"כ כוונת רש"י ז"ל קרי ביה בפסוק אותיות מאה, וכל זה נעלם מעיני הרב בעל תורה תמימה:

במהר"ם שיק עה"ת פ' כי תצא כתב מורי הגאון האמיתי זצ"ל וז"ל:

וכמו שאני מבאר מה שאמרו חז"ל דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, ודרשו זה מלשון ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ופרש"י דכוונת חז"ל על דרך אל תקרי ממה אלא מאה וצריך ביאור הרי מה כתיב, ואמרתי עפ"י הנ"ל דהנה הגמרא הקשה אטו יראה מילתא זוטרתי היא, אמנם להנ"ל אם ישים האדם לנגד עיניו ויהי' חרות על לוח לבו איך הוא תלוי ביד ה' וכעין שהביא בחובת הלבבות משל באסיר אחד כנודע, אמנם האדם לא ישים זאת לנגד עיניו איך הוא גר בארץ ואין לו משלו כלום רק משלחן גבוה קא זכי, אבל אם יברך בכוונה בכל יום ויום מאה ברכות, כבר יזכור כמו השונה מאה פעמים ואחד, שהברכות שונים ולומדים כי הכל ביד ה' והוא המחזיר נשמות לפגרים והוא הנותן שכל ובינה והוא הנותן כל צרכיו ופוקח עורים ומלביש ערומים וכן כולם, ואז לא ישכח, וכיון שיהיה זה לנגד עיניו ממילא יהיה היראה קל, וזה שכוונו חז"ל אל תקרי מה כקושי' הש"ס אטו יראה מלתא זוטרתי אלא ע"י מאה ברכות ששונים ולומדים להאדם שהוא אינו כלום רק הכל הוא מה' והוא הנותן, עי"ז בקל יבא האדם לידי יראה ע"כ דפח"ח ש"י.

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה