אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת מנחות · כט.

מסכת מנחות

ר' יוסי בר' יהודה אומר ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותן שנאמר וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר – אלא מעתה והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר הכי נמי, פירש"י ה"נ דמשכן של אש ירדה מן השמים בתמיה עכ"ל-- ובס' תורה תמימה פ' תרומה כתב, ולא אדע מה התמי' בזה יותר מבארון ושלחן ומנורה שאמר שירדו מן השמים ע"ש והנה לא ראה שכבר הרגיש בזה בספר "עיון יעקב" לכאן, וכתב. מה שפירש"י בתמיה נראה דכוונת רש"י דהא א"א לומר כן דהא לא הוקם המשכן של מעלה עד שהוקם המשכן של מטה וכן איתא בזוהר עכ"ל:

תנא דבי ר' ישמעאל שלש דברים היו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבע ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים, מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה, ראש חדש דכתיב החדש הזה לכם ראש חדשים, שרצים דכתיב וזה לכם הטמא וי"א אף הלכות שחיטה דכתיב וזה אשר תעשה על המזבח – וכתבו התוס' וא"ת וליחשוב נמי ההיא דחולין דף מ"ב ע"ב דאמר וזאת החי' אשר תאכלו מלמד שתפס הקב"ה מכל מין ומין והראה לו למשה וא"ל זאת אכול וזאת לא תאכל, וי"ל דלא חשיב אלא הך דכתיב זה, ויש לתמוה דלא חשיב מחצית השקל דכתיב זה יתנו ואמרינן בשקלים כמין מטבע של אש הראהו למשה, וי"ל דלא שייך התם נתקשה אלא משום דלא הוה ידע בשום ענין אם לא היה מראיהו עכ"ל – וקשה על התוס' מדוע לא הקשו דליחשוב נמי שמן המשחה דאיתא במדרש רבה פרשת בא, בפסוק החדש הזה לכם, זה אחד מד' דברים שהראה הקב"ה למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהן, הראהו מעשה שמן המשחה שנאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי וגו', הראהו מעשה המנורה שנאמר וזה מעשה המנורה, הראהו השרצים שנאמר וזה לכם הטמא, והלבנה שנאמר החדש הזה לכם עכ"ל, ואין לומר דס"ל לתוס' דמ"ש בשמן המשחה יהיה זה לי אתיא לדרשה דדרשינן בהוריות דף י"א ע"ב, זה בגימטרי' שנים עשר לוגין היו עיי"ש, דא"כ מאי ק"ל דליחשוב נמי מחצית השקל דהא גם במחצית השקל דרשינן בשקלים דף ג' זה יתנו שנים עשר שבטים יתנו זה בגימטריא י"ב עיי"ש וצ"ע:

וי"א אף הלכות שחיטה דכתיב וזה אשר תעשה על המזבח – פירש"י הלכות שחיטה, לא הי' מבין מהיכן היא מוגרמת עכ"ל – וכתב בתורה תמימה פ' תצוה, מה שתפס דוקא מוגרמת ולא גם שארי דיני שחיטה כמו דרסה חלדה, פשוט הוא משום דאלה אפשר להבין בציור ברעיון, משא"כ מוגרמת תובן רק בציון המקום בדיוק עכ"ל – והרב עיון יעקב ז"ל כתב, וי"א אף הלכות שחיטה. עיין במהרש"א שהאריך בענין הקושי' למה נתקשה משה בדברים אלו ובהלכות שחיטה לא כתב כלום, ואפשר דעיקר משום בדיקות ופגימות הסכין וכו' עכ"ל – ולפי פירושו י"ל מה שהראה לו הקב"ה באצבע ר"ל דבדיקת הסכין תהי' אבישרא (כפרש"י בחולין י"ז ע"ב בשר האצבע) ואטופרא, ולא כמערבא דבדקי לה בשימשא ולא כנהרדעא דבדקי לה במיא וכו' בגמרא חולין הנ"ל ודוק – ועיין בס' גור אריה על רש"י פ' שמיני בפסוק זאת החי' אשר תאכלו שכתב כי השחיטה שהיא המצוה להעדיר הנמצא, אין זה מן המציאות רק נוטה להעדר, וע"כ הוצרך הקב"ה להראות לו באצבע, כי המציאות שהוא נמצא. כמו שהוא נמצא כך נמצא בהשגת הנביא ג"כ, ומה שהוא רחוק מן המציאות הוא רחוק ג"כ מן הנבואה, ולפיכך השחיטה שהיא העדר המציאות בעצמו לא היה נמצא למשה בנבואה, עד שהראה לו הקב"ה באצבע, יעו"ש בדבריו העמוקים מאוד, ברוך שבחר בו ובמשנתו:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה