ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת כריתות · כח.
האב קודם לאם בכ"מ יכול מפני שכבוד האב עדיף על כבוד האם ת"ל איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולין אבל אמרו חכמים האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו – מזה משמע דמן התורה אב ואם שקולין ורק מדרבנן האב קודם לאם, וכ"כ בס' תורה תמימה פ' קדושים בפסוק איש אמו ואביו תיראו עיי"ש ועפי"ז אמר בני הרבני החריף ובקי מהו' אריה ליב נ"י ליישב קושית הגאון בעל מחצית השקל ז"ל המובא בס' כלי חמדה עה"ת דלמה לי קרא איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו דכיבוד אב ואם אינו דוחה שבת תיפוק ליה מדחזינן שהתורה כתבה קרא מיוחד דהאב יכול להפיר נדרי בתו ואי אמרינן דכיבוד אב דורה שבת למה לי קרא הא בלא"ה ידעינן זאת כיון דאם יצווה לה שתעבור על נדרה תהיה מוכרחת לשמוע לו מצד כיבוד אב ואינה צריכה שוב הפרה ועכ"ח ש"מ דכיבוד אב אינו דוחה את השבת ולמ"ל הקרא דאת שבתותי תשמורו ע"כ והוא קושיא נפלאה לכאורה – אמנם להנ"ל י"ל דצריך קרא שהאב יכול להפיר נדרי בתו, בגוונא שהאב מצווה לה שתעבור על נדרה והאם מצווה לה שלא תעבור וא"כ בכה"ג האב והאם שקולין ואינה מצווה לשמוע אל האב, ומה שאמרו חכמים האב קודם לאם הוא רק מדרבנן כנ"ל, וממילא שפיר איצטריך קרא דשבתותי תשמורו דכיבוד אב אינו דוחה שבת ע"כ דפח"ח (ובזה מדוייק הא דכתב רחמנא ואת שבתותו תשמורו אצל איש אמו ואביו תיראו כיון דמאיש אמו ואביו תיראו ילפינן דשניהם שקולין, לכך אצטריך את שבתותי תשמורו להורות דכיבוד אב אינו דוחה שבת, דאם היה כבוד האב קודם לכבוד האם לא היה צריך שבתותי תשמורו להורות זה דבלא"ה הוי ידעינן דא"צ לשמוע אל האב מדכתב רחמנא קרא מיוחד דהאב יכול להפיר נדרי בתו כקושיא הנ"ל ודו"ק):
שו"ר בס' זהב שיבה למהר"ש אלגאזי ז"ל שכתב כאן איכא למידק כיון דמן התורה שניהם שקולין היאך אמרו חכמים שהאב קודם מטעם שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו. וי"ל עם מה שאמרו בקידושין שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר אבא אומר השקיני וכו' אמר לו נתגרשה מהו, א"ל קעקע להם כתרנגולים, הרי שהחכמים פירשו כי כשאמרה תורה שניהם שוים היינו בנתגרשה שאין אמו חייבת בכבוד אביו, וכשהקדים האב קודם לאם הוא בזמן שנשואים יחד עכ"ל (ואפשר שגם המהרש"א ז"ל בח"א לכאן נתכוין לזה עיי"ש ודו"ק), ולפ"ז משמע דבנשואים יחד כבוד האב קודם לאם מן התורה אמנם דברי בני נ"י הנ"ל לא נדחו בזה די"ל דאצטריך קרא שהאב יכול להפיר נדרי בתו, בגוונא דאמה נתגרשה מאביה, ואז כבוד האב והאם שקולין מן התורה. והאב מצווה לה שתעבור על נדרה, ואמה מצוה לה שלא תעבור על נדרה. ובכה"ג דאמה נתגרשה שניהם שקולין ואינה מצווה לשמוע אל אביה, וא"כ שפיר אצטריך קרא דהאב יכול להפיר לה, וממילא שפיר אצטריך גם קרא דשבתותי תשמורו דכיבוד אב אינו דוחה שבת וא"ש: