ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
מסכת כריתות · ז:
ת"ר את ה' הוא מגדף, איסי בן יהודא אומר כאדם האומר לחבירו גרפת קערה ואסרת קסבר מגדף מברך את השם הוא, ראב"ע אומר כאדם שאומר לחבירו גרפת קערה ולא חסרת קסבר מגדף היינו עובד ע"ז [פירש"י כגון משורר ומזמר לע"ז וכו'] ומהרש"א ז"ל כתב דאין צורך לפרש"י אנא עובד עכו"ם בשיתוף להקב"ה ואינו כופר בעיקר וק"ל. – ובס' תורה תמימה פ' שלא בפסוק את ה' הוא מגדף, כתב דכוונת רחב"ע "ולא חסרת" כלומר לא חסרת כולה אלא שיירת מקצת, (ואיסי בן יהודא דאמר "וחסרת" ר"נ חסרת כונה) וכך הוא הפירוש לדעת איסי בן יהוד' דס"ל מגדף היינו מברך את השם, הוא נוגע וכופר בעיקר ונא השאיר לו מאומה באמונת ה' והמשל כזה הוא שמגרר את הקערה עד שלא השחיר מאומה, וראב"ע ס"ל דמגדף היינו עובד עבודת כוכבים, וכופר כזה אינו כופר בעיקר (לפי דעתו וטעותו) כי סובר הוא שחנק הקב"ה מכחו ומכבודו למנהיגים זולתו, ומשייר צד אמונה בהקב"ה. לפי דעתו וטעותו, והוי בזה המשל שמגרף הקערה ומשייר בה איזה חלק ודו"ק עכ"ל: