אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת חולין · יז.

טז.

במאי קמיפלגי ר' עקיבא סבר בשר תאוה לא איתסר כלל, ר' ישמעאל סבר בשר נחירה לא אישתרי כלל בשלמא לרי"ש היינו דכתיב ושחט את בן הבקר אלא לר"ע מאי ושחט, קדשים, שאני בשלמא לרי"ש היינו דכתיב הצאן ובקר ישחט להם אלא לר"ע מאי הצאן ובקר ישחט להם ינחר להם מיבעי ליה נחירה שלהן זו היא שחיטתן – בשלמא לרי"ש היינו דתנן השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור מלכסות אלא לר"ע אמאי פטור לכסות. הואיל ואיתסר איתסר. בשלמא לר"ע דאמר בשר תאוה לא איתסר כלל היינו דכתיב אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו, אלא לרי"ש צבי ואיל גופי' מי הוא שרי, כי אסר רחמנא בהמה דחזיא להקרבה אבל חיה דלא חזיא להקרבה לא אסר רחמנא – בקונטרס תל תלפיות מחברת כ"ו אות רכ"ח נדפס בשמי ביאור על כל לשון "בשלמא" שבסוגיין לפי מ"ש במבוא התלמוד בקיצור כללי הגמרא וז"ל בכל בשלמא יש בו מלחמה דאל"כ יאמר מי שאליו המלחמה ומי שאליו השלום יניחנו ויהיה שלמא רבה עליו, אלא נראה שגם מי שאליו השלום יש נגדו קצת מלחמה או דוחק והוי כאלו אמר בשלמא לפלוני אע"ג שיש עליו קצת דוחק נוכל לסבול פירושו אלא לפלוני קשה קושיא גמורה עכ"ל, ועפ"י הכלל הזה כתבתי בקונטרס הנ"ל ביאור מספיק על כל הני ד' "בשלמא" שבגמרא דכאן רק מחמת שקשה עלי מאוד להעתיק לכאן כל דברי שמה, לא אעתיק רק גרגיר אחד שכתבתי שם מחמת שהוא חביב בעיני ביותר וזה לשוני שם:

בשלמא לר' ישמעאל היינו דתנן השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר פטור מלכסות, אלא לר"ע אמאי פטור מלכסות, ומשני הואיל ואיתסר איתסר נלע"ד לפרש דהנה קשה במתני' לקמן דף פ"ה ע"א דקתני השוחט ונמצא טריפה ר"מ מחייב בכיסוי וחכמים פוטרין והלכה כחכמים וכדקאמר בגמ' שם ראה רבי דבריו של ר"ש בכיסוי הדם ושנאו בלשון חכמים א"כ כיון דטריפה פטור מכיסוי מכ"ש דנבילה ודאי פטור מכיסוי א"כ למאי אצטריך לאשמעינן כלל בסיפא השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות, פשיטא אטו נבילה עדיפא מטריפה וכבר הרגיש בזה רש"י ז"ל בכאן וכתב "ואפי' מאן דמחייב כיסוי בשוחט ונמצא טריפה הכא מודה דשחיטה מיהא בעינן. וזה דוחק קצת דכיון דראה רבי דבריו של ריש בכיסיו אחרי דאנן כבר קיי"ל כחכמים דטריפה פטור מכיסיו הדם ושנאו בלשון חכמים כדי שנפסוק כן להלכה, א"כ מאי נ"מ לדינא מזה דבנבילה גם ר"מ מודה דפטור מכיסיו א"כ כש"כ נבילה – והיינו דקאמר הגמ' "בשלמא" לר' ישמעאל היינו דתנן השוחט ונתנבלה וכו' פטור מלכסות, אע"ג דיש נגדו קצת מלחמה. דקשה מאי קמ"ל פשיטא וק"ו היא מטריפה מ"מ אין זה קושיא גמורה די"ל דקמ"ל דגם לר"מ דמחייב כיסוי בטריפה מ"מ בנבילה מודה דפוטר ואף שיש בו קצת דוחק מ"מ נוכל לסבול אותו דוחק, אלא לר"ע קשה קושיא גמורה אמאי פטור מלכסות כפירש"י דעל כיסוי הדם במדבר נצטוו ונחירתן היתה שחיטתן והנוחר בזמן הזה נמי נבעי כיסוי, וע"ז משני הואיל ואיתסר איתסר וא"ש:

וארווחנא בזה דלמאי דקיי"ל כרע"ק לגבי ר' ישמעאל ובמדבר הותר להם הנחירה ונצטוו על הכיסוי, אין צריך לדחוק דסיפא דהשוחט ונתנבלה בידו וכו' קמ"ל דבזה אף ר"מ מודה, אלא דבאמת אליבא דר"ע הא דנבילה פטור מכיסוי הוא רבותא יתירא מטריפה, דבטריפה אף במדבר היו פטורין מכיסוי, משום דכתיב אשר יאכל ושפך וכסה בראוי לאכילה הכתוב מדבר, ואף דהיו מותרים בנחירה, מכל מקום בטריפה היו אסורים וכמ"ש בעיקרי הד"ט ליו"ד סימן ב' אות נ"ה בשם התשב"ץ ח"ב סי' ק"י שנשאל אם במדבר הותרה להם ג"כ טריפה, והשיב אף דבשר נחירה הותרה פשיטא דטריפה לא הותרה דהא איסור טריפה מובשר בשדה טריפה וכו' נפקא שנאמר במ' יום ראשונים שעלה משה להר ואילו נחירה לא נאסרה עד שנכנסו לארץ, ועוד דר' יצחק בן פינחס דס"ל דאין שחיטה לעוף מן התורה ונחירתו שחיטתו לא פליג אמתני' דאלו טריפות בעוף כפירש"י בחולין כ"ח ע"א ד"ה לטהרה וכו' ומדר"י בן פנחס נשמע לר"ע דס"ל בשר נחירה אישתרי דמ"מ טריפה נוהגת בה עכ"ל עי"ש], אבל בשוחט ונתנבלה בידו וכן בנוחר ומעקר דהותר להם במדבר ונצטוו בו על הכיסוי. היי אמינא דגם בזמן הזה נבעי כיסוי, קמ"ל מתניתין דאינו כן אלא אפי' השוחט ונתנבלה וכו' פטור מלכסות, ומשום דהואיל ואיתסר איתסר וכתירוץ הגמרא בכאן:

ומה מאוד מיושב בזה לשון רבינו הטור ז"ל ביו"ד סי' כ"ח שכתב שלא חייבה תורה בכיסוי אלא בשוחט שחיטה הראוי' הילכך השוחט הטריפה או השוחט ונתנבלה בידו פטור מלכסות – וכתב בספר ראש יוסף (חולין דף פ"ה פ"א) דטריפה ונבילה הוה זו ואצ"ל זו אמנם לשון המחבר בשו"ע סי' כ"ח סעיף י"ז שכתב השוחט ונתנבלה או נמצא טריפה פטור א"ש טפי דהוה לא זו אף זו דפטור מלכסות יעו"ש. – אמנם לפי דברינו לשון הטור ז"ל מזוקק כזהב, וכוונתו ג"כ בדרך לא זו אף זו, דלא מיבעיא טריפה דפטור מכיסוי דגם במדבר היה פטור, אלא אפילו השוחט ונתנבלה בידו דבמדבר היה חייב בכיסוי והוי אמינא הגם דאיתסר אח"כ מ"מ חייב בכיסוי, קמ"ל דגם זה פטור מלכסות וכתירוץ הגמרא כאן הואיל ואיתסר איתסר וא"ש בעזהי"ת ע"כ לשוני שם:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה