אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת זבחים · ז:

ו.

אמר ר' שמעון חטאת למה באה לפני עולה, (משל למה"ד), לפרקליט שנכנס ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו בפרי מגדים או"ח סי' א' אשל סק"ח כתב וז"ל. הנה בזבחים פ"ט א' חטאת קודם לעולה, ז' ב' ר"ש דריש טעמא דקרא חטאת מרצה ועולה דורון וכו' ולר"ש י"ל חטאת יולדת ומצורע ונזיר למה באין קודם דאין מכפרין (ע' תוס' פ"ק ב' א' ד"ה החטאת, כצ"ל בפרמ"ג ודלא כנדפס בטעות, ע' תוס' פ"ק א' ד"ה אשם) עכ"ל – וכנראה שהניח זה בקושיא ולא מצא מענה ופלא גדול שנעלם מעינו הבדולח הצופה כל נסתרות, דברי התוס' כאן במקומו, שכתבו בזה"ל:

ריצה פרקליט אע"ג דאיכא עולת יולדת ומצורע ונזיר דלא מייתי קרבן אלא לאישתרוי בקדשים כדאמר בכריתות ד" כ"ו אפי' הכי חטאתם קודמת לעולה דלא חלקה תורה עכ"ל

ובדברי שאול לכאן כתב, ושמעתי קושיא בשם הרב בעל תורת יקותיאל] במה שתקנו מתקני התפלות אנשי כנה"ג במוסף ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון, והא חטאת קודם לעולה ע"כ – ואין זה קושיא, עיין במג"א סי' א' סק"ח שכ' שנשאל למה כתבו הטוש"ע לומר פרשת עולה וכו' חטאת, הרי קיי"ל דחטאת קודם לעולה ע"ש, וכתב בתבואת שור (הנספח לחידושי בכור שור סוף ברכות) בסדר קרבנות דכל יום ס"ק ו', כיון דאינו רק קריאה בעלמא לא דקדקו לעשות הכל כעין הקרבה ממש וכו' ולא רצו לשנות מסדרם שכתובים בתורה וכ"ה בס' ע"ה שכתב יאמר כמו שהם מסודרים כו'. וכזו כתב מהרא"י ז"ל בפסקיו גבי על חטאים שיש לסדר עולה חטאת כו' מפני שכך מסודרים בתורה עכ"ל – וה"נ תיקנו אנשי כנה"ג לומר תחילה ועולת ר"ח נעלה עליו ואח"כ ושעירי עזים כו' לפי שבתורה כתוב תחלה ובראשי חדשיכם תקריבו עולה וגו' ואח"כ ושעירי עזים אחד לחטאת וזה פשוט:

והנה ראיתי בס' אפריון עה"ת מהגאון ר"ש גאנצ- פריד ז"ל בפ' ויקרא שהביא מה שנשאל המג"א בסי' א' סק"ח הנ"ל, וכתב לתרץ עפמ"ש בזוה"ק טעם מה שחטאת קודם לעולה מפני שצריך ליתן חלק לסטרא אחרא מה שהכהנים אוכלים את הבשר כי אם מקריבים עולה אין לו חלק בה שהיא כולה כליל אז מקטרג הסט"א ומבלבל את הענין (עי' בס' שבט מישראל סימן מ') ולפי"ז התינח בהקרבה ממש אבל באמירה אין קפידא ולכן י"ל עולה תחלה שמכפר על הקל כמו שמתודין תחלה על הקל עכ"ל – ואני בער ולא אדע צדיק מה פעל בתירוצו זה, הא קושי' המג"א קאי לפי הטעם דרבי שמעון הנזכר בגמרא דידן. משום ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו, וא"כ קשה על הטוש"ע שסידרו לומר. תחלה פ' עולה, ואחר כך חטאת, ואיך שבקו הטעם הנזכר בגמרא, ונקטו הטעם שכתוב בזוהר, וכי זה דרך הפוסקים אתמהה:

ומדי עיינתי בשו"ע או"ח סי' א' נזכרתי מה שהראה לי ח"א בבאר היטב שם ס"ק י"ב שכתב, ויש לומר פרשת הקרבנות מעומד דקיי"ל דיושב פסול לעבודה ע"ת יד אהרן. וכן י"ל מזמור לתודה מעומד יד אהרן עכ"ל ואני הראיתי לו מ"ש בשערי תשובה או"ת סי' נ"א ס"ק ד' לדחות ד' היד אהרן שהביא באה"ט הנ"ל, וגם כתב שמבואר בס' הכוונת שאחר אמירת ב"ש מעומד ישב ויאמר מזמור לתודה מיושב ע"ש עכ"ל – ונפלאתי מאוד על מ"ש בסידור דרך החיים, אין אומרים מזמור לתודה רק בעמידה (סי' נ"א) עכ"ל – ובאמת בסי' נ"א אין רמז ורמיזה מזה, ואדרבה כ' שם בשערי תשובה שצריך לומר מזמור לתודה בישיבה וצ"ע:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה