אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

מסכת הוריות · ה:

מסכת הוריות

ורבי יהוד' ור"ש שבט אחד דאקרי קהל מנ"ל, אמרי דכתיב ויעמוד יהושפט בקהל יהוד' וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה, מאי חדשה א"ר יוחנן שחדשו דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה [כ' בהגהות רעק"א ז"ל:

בשו"ת זכרון יוסף בסופו בחידושיו כ' דלפני החצר החדשה בגימטריא טבול יום אל יכנס במחנה של לוים] – כתב הגאון מ' שאול אמסטר-- דאם זצ"ל בס' בנין אריאל פ' ויחי, יש לדקדק מפני מה הביא כאן דרשה דהחצר החדשה שחדשו דברים כו' בפשיטות הו"ל לאתויי מדכתיב ויעמוד בקהל יהודא משמע דשבט יהודא לחוד איקרי קהל. ונראה לפרש דאי לאו דמייתי הך דרשה הוה מצינן למימר דהא דכתיב ויעמוד בקהל יהודא לאו למימרא דשבט יהודא לחוד נקרא קהל שמביא פר בהוראה, אלא קרא לגופיה אתא לומר שעמד יהושפט בקהל של עשרה מישראל שהם נקראים קהל, וכדאיתא בפרק תמיד נשחט. הפסח נשחט בשלש כתות של עשרה בני אדם שנאמר קהל עדת ישראל. קהל ועדה וישראל. ולא בא הכתוב ללמדנו כאן דין השבט כלל משו"ה מייתי הך דרשה דהחצר החדשה שחדשו בה דבר חדש. ואמרינן פ"ק דכתובות ויקח בועז עשרה אנשים ההיא למידרש עמוני ולא עמונית כו' שאין דורשין בכלה פחות מעשרה כדא"ל שמואל לר"ח בגדתאה זיל אייתי לי בי עשרה ואימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה. והכי איתא בפ"ק דב"ב (י"ב ע"ב) בעובדא דמר בר אשי ע"ש. למדנו משם שהבא לדרוש ולדון בדבר החדש צריך שידרשנו בתוך עשרה. וכיון שיהושפט בא לחדש דבר באותה שעה פשיטא שהיו שם עשרה. וא"כ לא הוה צריך קרא לאשמעינן שעמד יהושפט בתוך עשרה באותה שעה. וא"כ למה:

נאמר בקהל יהודא אלא הא קמ"ל דשבט אחד נקרא קהל וק"ל ע"כ דפח"ח:

מתקיף לה רב אחא בר יעקב ממאי דילמא שאני ירושלים דהוה נמי בנימין (ושני שבטים הוא דאקרי קהל אבל שבט אחד לא) אלא א"ר אחא בר יעקב דכתיב ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל וגו' מאן איתיליד ליה ההיא שעתא בנימין ש"מ ה"ק רחמנא מיתיליד לך השתא קהל אחרינא (אלמא שבט בנימין לבדו איקרי קהל) – בס' משכנות יעקב להגאון מהר"י ן' נעים ז"ל פ' ויחי הקשה על רב אחא בר יעקב הא איתא בב"ר וכן פירש"י בפ' ויחי ונתתיך לקהל עמים בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל עמים ואע"פ שאמר לי גוי וקהל גוים גוי אמר לי על בנימין קהל גוים הרי שנים לבד מבנימין ושוב לא נולד לי בן למדני שעתיד אחד משבטי ליחלק ועתה אותה מתנה אני נותן לך עכ"ל נמצא לפ"ז קאי קהל גוים וקהל עמים על מנשה ואפרים א"כ אכתי י"ל שני שבטים הוא דאקרי קהל אבל שבט א' לא ונדחו דברי רב אחא בר יעקב וע"ש מה שתירץ על זה, ויפה כתב שם תלמידו הרב מ' אברהם ז"ל ליישב בזה קושי' הבאר שבע והלח"מ ז"ל על הרמב"ם פי"ב מה' שגגות ה"א דמייתי קרא דויעמוד יהושפט בקהל יהודא והא דחי לי' ראב"י, אמנם לדעת רש"י ז"ל מצינן למימר דהכי ס"ל להרמב"ם ז"ל ומשו"ה לא מייתי קרא דרב אתא ב"י דאדרבה האי קרא מידחי טפי דלא איירי כלל בבנימין ואיפכא איכא למילף דב' שבטים דוקא איקרו קהל כקושי' הנ"ל, ואיהו דחי לקרא דויעמוד יהושפט וגו' בדרך ודילמא, ולא שבקינן מאי דפשיטא ליה לתלמידיו משום מאי דמספקא ליה לרב אחא ב"י עכ"ל והוא נכון מאד:

והנה התוס' תמהו על ראב"י דמייתי קרא דפ' ויחי הנני מפרך והרביתיך וגו' ולא מייתי קרא דפ' וישלח וירא אלקים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם וגו' ויאמר לו פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ולא תירצו מאומה וזה באמת פליאה גדולה לכאורה. וראיתי בס' תורה תמימה פ' ויחי אות ב' שתי' עפמ"ש רש"י בפ' נח (ט' ז') בפסוק ואתם פרו ורבו, דמ"ש שם בפסוק א' פרו ורבו הוא לברכה, והלשון פרו ורבו שבפסוק ז' הוא לציווי, ומבואר מזה דלשון פרו ורבו אפשר לפרש לצווי ולברכה, ולפ"ז י"ל דאי מפסוק דפ' וישלח אין ראיה מכרחת דשבט אחד אקרי קהל, יען די"ל מה שאמר לו הקב"ה פרה ורבה הוא לצווי, וכלומר שתתעסק בפו"ר ואז גוי וקהל גוים יהי' ממך, וי"ל דלכן לא הוליד רק את בנימן, יען שלא עסק בפו"ר זולת תולדת בנימין וממילא לא נתקיימה הברכה גוי וקהל גוים יהי' ממך, משא"כ כאן בפ' ויחי שפירש יעקב מאמר ההוא של הקב"ה ופירוש מפורש שאותו הלשון פרה ורבה הי' לברכה ולא לציווי, כמו שאמר אל שדי נראה אלי בלוז וגו' ויברך אותי ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים, ואנו רואים שקיים הקב"ה את ברכתו זאת רק בתולדת בנימין, הרי מבואר דשבט אחד איקרי קהל, אחרי דבו לבד נתקיימה ברכת ה' גוי וקהל גוים יהיה ממך ודו"ק עכ"ל. ולפענ"ד יש לפקפק ע"ז טובא דבשלמא אם נאמר לו פרה ורבה לציווי א"ש דקאמר בל' יחיד ולא פרו ורבו בלשון רבים משום דנשים פטורות מפו"ר כדאמר ר' יוסף ביבמות דף ס"ה ע"ב, אבל אם נאמר לו פרה ורבה לברכה כמ"ש הרב תורה תמימה הנ"ל א"כ קשה מדוע לא אמר לו הקב"ה פרו ורבו בל' רבים כמו בכל מקום שנאמר פרו ורבו לברכה בלשון רבים הוא אמור וצ"ע:

[שוב בא לידי ש"ס דפוס ווילנא וראיתי שם בדף ו' ע"ב גירסת רבינו חננאל ז"ל שנדפס על הגליון בזה"ל אלא אמר רב אחא בר יעקב מהתם אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהי' ממך מאן אתיליד ליה ההיא שעתא בנימין ש"מ ה"ק ליה רחמנא השתא מתייליד לך קהל עכ"ל, וגירסתו נראה עיקר ואין מקום לתמיהת התוס'

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה