ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
לקוטים שונים · (קמג)
בפ' ויקהל ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קידש וגו' פירש"י הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינו דוחה את השבת באלשיך ז"ל מדקדק למה אמר תעשה בצירי הול"ל תעשה בפתח, ועוד כי העשיית מלאכה אין צריך להזכיר, רק הול"ל ביום השביעי לא תעשו מלאכה ונ"ל ליישב בהקדם מ"ש בגור ארי' על רש"י הקדים להם אזהרת שבת וכו' וא"ת מהיכא תיתי שידחה שבת הרי שבת עשה ול"ת ומלאכת המשכן שה וקיי"ל דאין עשה דוחה עשה ול"ת, ובפ' קדושים ביאר הרא"ם דהוי ילפינן מפסח ותמיד דהם צרכי גבוה ודוחים שבת וכו' ודבר זה לא יתכן דלא דחי שבת רק בקבוע זמנו דבמועדו כתיב, אבל דבר שאין לו זמן אין איה להתיר עכ"ל. ונלע"ד דטענת הגור ארי' על הרא"ם אינה טענה, דבאמת התורה גופא אמרה לנו דמטעם דמלאכת המשכן אין לו זמן קבוע אינו דוחה שבת, וכמ"ש הר"ע ספורנו ז"ל בפ' כי תשא על פסוק ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון וגו' וז"ל:
הנה ששת ימי המעשה תוכלו לעשות מלאכת המשכן וא"כ אין ראוי שתדחה שבת מפניה שאין שום מצוה דוחה שבת אלא א"כ יהיה לה זמן קבוע ויארע הזמן בשבת כמו עבודה ומילה אבל כשאפשר לעשות המצוה ביום אחר אינה דוחה את השבת כלל עכ"ל, וא"כ כאן בפ' ויקהל נמי כתבה התורה הטעם דמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, משום ששת ימים תעשה מלאכה כלומר הלא תוכל העשות בששת ימי המעשה וא"כ אין לה זמן קבוע כמו עבודה ומילה, ועל כן וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה', ומיושב בזה מה שהקשה גור ארי' על הרא"ם, וגם מיושבים בזה ב' הדקדוקים של הר"מ אלשיך ז"ל, למה אמר תעשה בצירי וגם למה הזכיר העשיית מלאכה, וא"ש ודו"ק: