ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
לקוטים שונים · (קלא)
ורצע אדוניו את אזנו במרצע, פרש"י אוזן הימנית דילפינן בגז"ש ממצורע ומה ראה אוזן לירצע מכל שאר איברים כו' – רבים תמהו למה לא הקשה רש"י בלא זה מה ראה אוזן לירצע וכו' (וע' בילקה"ג ח"ב על אגדות הש"ס ריש קידושין מ"ש בזה בשם ס' אהבת יהונתן ע"ש) ולענ"ד נראה דהנה ברשב"ם עה"ת כתב דרוצע אזנו לסימן עבדות ע"ש. ולכאורה קשה מה סימן עבדות יש ברציעת אוזן. וע"כ אפשר לומר שכן היה המנהג מקדמת דנא שכל הקונה עבד בשוק הי' רוצע אזנו וזה היה הסימן עבדות מימי קדם, וא"כ לא קשה כלל מה ראה אוזן לירצע, אמנם באמת א"א לומר כן דא"כ מדוע הקפידה התוה"ק דוקא שתהיה הרציעה באוזן הימנית דאם היה הרציעה באוזן סימן עבדות מקדמת דנא, מה לי אוזן הימנית מה לי אוזן השמאלית, אלא ודאי לא מטעם זה אמרה תורה שירצע אדוניו את אזנו, ע"כ שפיר הקשה רש"י אחר שהקדים דהרציעה היתה באוזן הימנית דוקא, ומה ראה אוזן לירצע מכל שאר איברים שבגוף וא"ש: