אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג לקוטים שונים › (קכד)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

לקוטים שונים · (קכד)

(קכג)

בפ"ק דברכות אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה והקושיא ידוע, וע' מ"ש בזה בחיר, וכעת מצאתי בס' ישמח משה פ' יתרו, שכ' דודאי ביטול תורה בכלל יפשפש במעשיו, אך בכל העבירות אם לא מצא א"כ אין לתלות בהם אבל ביטול תורה אף אם לא מצא יכיל לתלות בו לפי שאין לו שיעור ומי יודע עד כמה יכבד העבודה ודו"ק כי הוא הפי' האמיתי בס"ד עכ"ל הטהור:

בסנהדרין צ"ד א' גנאי הוא למשה וששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' ותמוה הא אמרו השירה כולה ואטו תלי' בלשון ברוך (וע' בכתב סופר מיש בזה). ולי נראה יותר עפמ"ש בילקוט חבר בן חיים ח"ב פ' יתרו בשם מרן חת"ס ז"ל **(באבות פ"ב אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת – בס' חוט המשולש דף כ' מביא פי' בשם מרן חת"ס ז"ל, מי שמייגע את עצמו בלימוד וכל חפצו רק שילמוד הרבה וימלא כריסו בש"ס ופוסקים. אבל איני מייגע עצמו לחדש חידושים, זה אינו יכול להחזיק טובה לעצמו, וז"ש אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך. כי לכך נוצרת, כי מה שלמדת היה מוכן לפניך כאשר נוצרת ואין זה טובה שתחזיק לעצמך שתאמר שלך היא וק"ל.

בסידור באר חיים דף ל"א ע"ב כתב וז"ל, הדובר שלום מדקדק מדוע נשתנה ברכת התורה שהולכין בה הלילה אחר היום משארי מצות אשר היום הולך אחר הלילה ומתרץ בדוחק, ולא אדע מה קושיא הלא אמרינן (עירובין ס"ה א') ראב"י יזיף ביממא ופרע בליליא משום דאנן אגירי דיומא כמבואר שם וא"כ שפיר הלילה הולך אחר היום עכ"ל – ופלא גדול בעיני שלא ראו גם שניהם דהקושיא וגם התירוץ כתוב הדר היא בתלמידי רבינו יונה ז"ל על הרי"ף ספ"ק דברכות גבי ברכת התורה בד"ה ואומר מורינו הרב נר"ו וכו' עיי"ש ותמצא.

בס' כליל תפארת סוף דרוש י"ט כ' וז"ל הנה שמעתי לבאר מאמר תמוה בשם המגיד דק"ק דובנא ז"ל, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו לא אמר דוד אלא נגד כפויי טובה, ואמר הרב הנ"ל במשל לשני לווים אחד אומר אלך ואפרע חובי ואחזיק לו טיבותא ביישר כח גדול כי עשה לי טובה גדולה, והב' אומר אלך ואפרע חובי כי טוב לי שילוה לי עוד הפעם שנית ושלישית, והנה משמעות דברים של השני נראה אם לא הי' נצרך לעשות עמו חסד עוד הפעם לא היה פורע לו, וזה הפרעון אינו פורע לו בתם לבב, והנה כזאת וכזאת הוקשה לו להדורש, שאמר דוד הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. והוא כמו נתינת טעם מחמת שאתם צריכים לחסדו של השי"ת לעולם, לכן אמר, לא אמר דוד אלא נגד כפויי טובה והבן ודפח"ח עכ"ל.

בח"ר על אגדות הש"ס בברכות ל"ב ע"ב הבאתי המאמר גדולה תפלה ממע"ט שהרי מרע"ה אין גדול במע"ט ממנו ולא נענה אלא בתפלה דכתיב ויאמר ה' אל משה רב לך עלה ראש הפסגה – ולא הבאתי עליו שום פירוש – וכעת מצאתי בס' תורת משה מרבינו הגדול בעל חת"ס ז"ל, בפ' פקודי בד"ה ויקם משה את המשכן שכתב פירוש נכון מאד על מאמר זה, ולהיות שהספר הזה הוא שכיח ומצוי טובא בכל המדינות, על כן אחשוב למותר להעתיק דבריו הק' והרוצה למצוא לנפשו נחת יעיי"ש וימצא.

בילקה"ג עה"ת פ' תולדות הבאתי פירוש על אברהם הוליד את יצחק, בשם ספר קטן "ויעש אברהם" עיי"ש. וכעת ראיתי שהפירוש הזה כבר נדפס בספר גדול והוא ספר כלי יקר עה"ת פרשה הנ"ל בד"ה אברהם הוליד את יצחק עיי"ש ותמצא.)** ביאור הפסוק ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים וקשה כפל הלשון ואמר הח"ס ז"ל כי הנס בשעבוד מצרים היה בראשונה אחרי כי קצו המצרים מפני בנ"י ואין סכנה כסכנת שנאת ההמון עם ח"ו, וע"כ להציל אותנו מסכנה הזאת נתן השי"ת בלב פרעה שלקח אותנו תחת ידו והיינו עבדים לפרעה ועבד מלך מלך, נמצא דמה שהיינו עבדים לפרעה היה לטובתינו, וז"ש יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים, כלומר בזה שנתן בלב פרעה לקחת אתכם תחת יד עבודתו ועי"ז נצלתם מיד מצרים ואמנם אח"ז גאל אתכם והציל אתכם מיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים וכמ"ש עכ"ל ודפח"ח. וז"ש גנאי הוא למשה וס' רבוא שלא אמרו ברוך ה' על שעבוד פרעה שלקח אותנו לעבדים עד שבא יתרו וכו' כנ"ל וק"ל:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה