ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן
לקוטים שונים · נשמט מספרי ילקוט הגרשוני עה"ת פ' בלק
וירא בלעם וגו' ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו – פי' מהר"י אברבנאל ז"ל כי בלעם הסיב פניו והלטיש רעיוניו להתבונן בקיום עם ישראל במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, דהקב"ה הוציא להם מים מצור החלמיש, והאכילם את המן והגיז להם שלוים מן הים, וראה כי השגחה פרטית של הקב"ה חופף עליהם כל היום וכל קיומם במדבר הוא חוץ לדרך האבע, א"כ לעם כזה שחי בדרך נסיי ודאי לא יזיק כל נחושי וכשפי בלעם, לכן לא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים, יען וישת אל המדבר פניו ודפח"ח:)** תמיד בלי הפסק, והנה אמרו חז"ל ערובין נ"ד א' דאלו לא שיבר משה את הלוחות לא נשתכחה תורה מישראל, הרי דמשה היה גורם השכחה לישראל. ולכן א"ל הקב"ה למשה "ואתה" משה שגרמת שכחה לישראל בשבירת הלוחות לכן תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך "כתית" למאור וגם להעלות נר "תמיד" וא"ש ודו"ק: