אור ברסלב

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

וזה דבר השמטה

מסכת עוקצין

על הדקדוק במתני' ריש ברכות דקתני מאימתי קורין את שמע ולא קתני אימתי, מצאתי בהקדמה ראש אמנה לס' דרך אמונה על ברכות שמביא בשם האר"י ז"ל דמאימתי קורין כו' היינו מאימת המזיקין קורין את שמע בערבין כדאיתא בברכות דף ה' ע"א כל הקורא ק"ש על מטתו מזיקין בדילין הימנו וכו' ע"ש – ובשם הרה"ק רבי זישא מהאניפאלא זי"ע שמעתי דר"ל מאימת הקב"ה קורין את שמע וכו'.

בשו"ת משיב דברים (דפוס מונקאטש תר"ס) חאו"ח סימן קפ"ט מביא מהגאון ר' רפאל נתן נטע ראבינאוויטן כי בהש"ס כתב יד דעיר מינכען לא נמצא בסוף מס' עוקצין מאמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וכו'. וכן הוא האמת מסנהדרין דף ק'. ע"א וכבר עמד ע"ז בנוב"י עכ"ד – והוא כמש"ל בשם הגהות הרש"ש ז"ל.

במשנה ריש ברכות א"כ למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כתב הרע"ב אבל בהקטר חלבים ואברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל וכו' וכ"כ רש"י ז"ל ובתוי"ט הביא דעת הרמב"ם בפ"ד מה' מעה"ק דגם בהקטר חלבים ואברים הוא רק עד חצות ע"ש – וע' בצל"ח שכ' ובגוף הפלוגתא שבין רש"י ורמב"ם אם עשו הרחקה בה"ח ואברים כו' והדבר צריך טעם למה לא עשו סייג בזה וע"ש שהאריך – ובס' חלת אהרן על סדר זרעים להגאון מ' אהרן פריעד אבד"ק ביסערמין ז"ל כתב דרש"י ורמב"ם פליגי בפלוגתא דהטו"ז ובעל תשו' חוות יאיר ז"ל דהטו"ז כתב בכמ"ק דדבר המפורש בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לגזור ולאסור, והחוות יאיר סימן קמ"ב חולק עליו עיי"ש. והנה בכל הנאכלים ליום א' לא כתיב רק לא תותירו ממנו עד בוקר ולא נשמע מזה דעד הבוקר מותר להותיר רק דעד הבוקר אין בו לאו אבל ההיתר אינו מפורש, וכן בק"ש ודאי אינו מפורש ההיתר כל הלילה, ומשו"ה כ"ע מודו דהי' כח ביד חכמים לגזור עד חצות, אבל בהקטר חלבים ואברים שכתבה התורה בפירוש בפ' צו היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר הרי מפורש ההיתר בתורה ואיך היו חכמים יכולים לגזור דדוקא עד חצות, אלא ודאי דעת הרמב"ם מוכרח כדעת החוות יאיר ודלא כטו"ז, ודעת רש"י והרע"ב כטו"ז דאין כח ביד חכמים לאסור מה שהתירה התורה בפירוש ולכך לא גזרו בהקטר חלבים ואברים ע"כ דפח"ח -- אלא דיש לפקפק קצת דאם זה היתה כוונת ודעת רש"י ז"ל א"כ היה לו לכתוב דהקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר כדכתיב היא העולה וגו' כל הלילה עד הבקר, ובאמת רש"י ז"ל לא כתב כן, רק הביא קרא דכתיב (שמות ל"ד) ולא ילין לבוקר ע"ש, א"כ העיקר חסר מ הספר בדברי רש"י ז"ל.

לכן נלע"ד דדעת רש"י ז"ל כמ"ש הרי"ף שעל העין יעקב ברכות דף ג' בד"ה שלש משמרות הוי הלילה וכו' היותם ג' לפי שהמשמרות הללו הם הזמנים אשר מלאכי השרת משוררים ומודים ומשבחים להקב"ה, והכוונה בהם לפי הלילה הוא זמן המזיקין ומדת הדין גוברת בעולם, ולפי שבתחלת הלילה הוא תוקף וחוזק הדין המלאכים ההמה ממתיקים תוקף הדין ההוא וזו היא הכת הראשונה. והכת השניה היא לחלוקה אחרת של הלילה שאין כח הדין כ"כ חזק ואמיץ והכת הזאת ממתקת כח הדין ההווה בזמן ההוא, והחלוקה הג' סמוך לבוקר שכבר נתבסם מעט כח הדין והכת הג' גם הם ממתיקין כח הדין המועט ההוא. ובזמן שהיה בהמ"ק קיים היו ממתיקין כל ג' כחות הללו המושלים בלילה, האברים והפדרים שהיו נאכלים על גב המזבח כל הלילה, והאברים ההמה היו ממתיקים את כחות הדין לפי שהם האברים והפדרים הנשארים מהקרבנות הקרבים ביום, ומ"ש ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי, כלומר אף גם שג' כתות המלאכים הם ממתיקין כחות הדין ועושים המעשה עצמו שהיו עושים האברים בזמן שבהמ"ק היה קיים, מ"מ יותר היה חפץ ה' יתברך בתיקון ההוא שנעשה ע"י האברים יותר מתיקון הנעשה על ידי המלאכים כי חביבים ישראל לפניו יותר ממלאכי השרת, ולפיכך אע"פ שמשמרות הללו ממתיקים כח הדין, הקב"ה יושב ושואג ואומר אוי שהחרבתי את ביתי כו' כי שמה היו ממתיקים ישראל כחות הדין ואני חפץ באותו תיקון יותר ממה שעושין מלאכי השרת עכ"ל הטהור.

ולפ"ז י"ל דס"ל לרש"י ז"ל כיון שאברים ופדרים הנאכלים ע"ג המזבח כל הלילה, היו ממתיקים ג' כחות הדין המושלים בכל הלילה, אי אפשר לחכמים לגזור ולומר דהקטר חלבים ואברים דוקא עד חצות – והרמב"ם ז"ל אולי סובר דתוקף הדין אינו מושל בלילה אלא עד חצות ומשם ואילך כבר נתבסם מעט כח הדין לכך יכולים חכמים לגזור ולומר דהקטר חלבים ואברים יהיה דוקא עד חצות, כנלע"ד בזה ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעד, (שו"ר במדרש תלפיות ענף חמץ בסוד ד' כוסות שכתב בזה"ל, שבכל לילה דין עד חצות הלילה עכ"ל, והוא כמ"ש בדעת הרמב"ם ז"ל.)

בחולין ט' ע"א הביאו התוס' דעת רבינו אלי' דצריך להתיר ולקשור מחדש הקשר של תפלין בכל יום בשעת שמניחן, ור"ת חולק עליו ומביא ראי' נגדו מעירובין צ"ז א' דמשמע דאסור לקשור קשר דתפילין בשבת משום דהוי קשר של קיימא דאמר ר' יהודא ישנות מכניסין זוג זוג אבל חדשות לא ומפרש בגמ' דחדשות קרי שאינן מקושרות ואם הי' עשוי לקשור ולהתיר בכל יום א"כ לא הוי קשר של קיימא – ובהגהות מרדכי על חולין כתב דראיית ר"ת אינה ראיה דאע"ג דלאו קשר היא אסור לקושרו בשבת דרחמנא קרייה קשר וכן מצינו פ"ק דסוכה (א"ה צ"ל ריש פ"ב דסיכה) אמר ר' יהודא כל אוהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אוהל, ופריך מהא דאמר גבי תנוקות העוסקים בפרה מביאין שיורים שכריסן רחבה שחוצצין מפני קבר התהום אלמא אוהל הוא, ומשני אע"ג דלאו אוהל הוא רחמנא קרייה אוהל שנא' עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני עכ"ל. ועיי"ש בסוכה ברש"י ותוס' ובריטב"א שם:

וכתב בס' בן אורי על מס' שבת מאת הרה"ג מהו' אורי מיללער ז"ל אבד"ק שויסבורג (בשבת דף קי"ב) שהקשה חכם אחד את רבו הגאון העצום מהו' יצחק משה פערלס אבדק"ק באניהאד זצוק"ל על הגהות מרדכי הנ"ל א"כ למ"ד שבת זמן תפילין האיך יעשה הקשר בשבת לדעת רבינו אלי' שצריך לקשור בכל יום, והשיב לו רבו הגאון הנ"ל וכי כתיב בתורה עשיית קשר בכל יום להדיא. רק מכח סברא מסתבר לרבינו אלי' כיון דלילה לאו זמן תפילין א"כ בטלה המצוה לעת ערב ובבוקר חל עליו מצות קשירה מחדש, אבל למ"ד שבת זמן תפילין וא"כ כ"ש דלילה זמן תפילין כמבואר להדיא בסוגיא דעירובין דף צ"ו ע"א עיי"ש וממילא המצוה היא תמיד על האדם בלא הפסק זמן וא"כ מהיכא תיתי נימא דצריך לקשור מחדש בכל יום. וא"כ א"ש למ"ד שבת ז"ת גם רבינו אלי' מודה דא"צ לקשור מחדש בכל יום עכ"ד ז"ל והקשה עליו תלמידו המחבר הנ"ל א"כ גם גוף קושיית ר"ת על ר"א מעירובין צ"ז א' דאסור לקשור תפילין בשבת לק"מ דהא שם הסוגיא אזלא לר' יהודא דאוסר בחדשות והוא סובר שבת זמן תפילין וכ"ש לילה וא"כ גם רבינו אלי' מודה דא"צ לקשור בכל יום ושפיר הוי קשר של קיימא ועל זה כתבו דעכ"פ הקושיא היא מאביי לשיטתו שסובר בשבת דף ס"ב ע"א דגם לר' יהודא הוי תפילין מ"ע שהז"ג עיי"ש (א"ה כ"כ גם בשו"ת רעק"א ז"ל בחלק הכתבים סי' קס"ט דאביי סובר דגם ר"מ ור' יהודא ס"ל שבת ולילה לאו זמן תפילין הוא עיי"ש) ובעירובין צ"ז א' אביי תירץ כן ר' יהודא לטעמי' דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא, וע"ז הקשה ר"ת שפיר לרבינו אלי' הוי לי' קשר שאינו של קיימא אף לר' יהודא ודו"ק – אך סיים בזה"ל:

אמנם גוף דברי הגהות מרדכי אינן מובנין לי דהא אמר שם להדיא ר' יהודא לטעמי' דאמר עניבה קשירה מעלייתא היא משמע דלר"מ באמת יכול לעשות עניבה וכמ"ש התוס' בדלא מיהדק, או בקשר מרופה כמ"ש הריטב"א (מובא לשונו בהגהות הגאון ר' בצלאל ראנשבורג ז"ל לעירובין שם). וקשה כיון דהוי קשר לענין תפילין הוי נמי קשר לענין שבת דרחמנא קרייה קשר וצ"ע עכ"ל:

ולפענ"ד דברי הגהות מרדכי נכונים דלכך הביא ראיה מריש פ"ב דסוכה דמתרץ רבא אליבא דר' יהודא אע"ג דלאו אוהל הוא רחמנא קרייה אוהל, א"כ י"ל הה"ד נמי סובר ר' יהודא בעירובין צ"ז א' אע"ג דלאו קשר היא רחמנא קרייה קשר ואסור לקושרו בשבת אך כל זה לר' יהודא, אבל לר"מ דהוא סתם בר פלוגתי' דר"י ואיהו פליג עלי' גם בריש פ"ב דסוכה הנ"ל (כידוע דסתם רבנן דר"י היינו ר"מ וכ"כ הרשב"ם במס' ב"ב דף קכ"ז ע"ב ד"ה ולר"מ וכו' עיי"ש) לדידי' אין כל הכרח לסברת רבא הנ"ל דרחמנא קריי' אוהל, והה"ד נמי אין כל הכרח לומר רחמנא קריי' קשר, ולכך מתיר ר"מ גם בחדשות משום דאינו קשר של קיימא לדעת רבינו אלי' ז"ל וא"ש ודו"ק:

וכל זה לפ"ד הגהות מרדכי. אבל לפענ"ד בלא"ה הוי מצי לדחות ראיית ר"ת, ולומר דלא מיבעיא דאין ראיה מעירובין צ"ז א' נגד דעת רבינו אלי' אלא אדרבה עוד איכא ראיה משם לדעתו ז"ל, והוא בשים עין ולב להבין במאי קמיפלגי אביי ורבא שם, דרבא אמר טעמיה דר' יהודא דאוסר בחדשות משום דסובר טרח אינש לעשות קמיע כמין תפילין, ואביי אמר טעמי' דר' יהודא משום דסובר עניבה קשירה מעלייתא היא ואסור לקשור קשר של קיימא בשבת, ונ"ל דאביי ורבא בזה גופא הוא דפליגי דאביי סובר כדעת ר"ת ז"ל דאין צריך להתיר ולקשור התפילין בכל יום וממילא הוי הקשר דתפילין קשר של קיימא ואסור לקושרו בשבת, אבל רבא סובר כדעת רבינו אלי' ז"ל דצריך לקשור התפילין בכל יום וא"כ אי אפשר לומר טעמי' דר' יהודא דאוסר בחדשות משום דאסור לקשור בשבת דהלא הוי קשר שאינו של קיימא, ולכך אמר רבא טעמי' דר' יהודא משום דסובר טרח אינש לעשות קמיע כמין תפילין וא"כ אביי ורבא הלכה כרבא לבר מיע"ל קג"ם, ואיכא אדרבא ראיה מעירובין צ"ז א' לדעת רבינו אלי' ז"ל ודו"ק

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה