אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק ג וזה דבר השמטה מקונטרס מעדני פסח › (יוד)

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג· רבי גרשון שטרן

וזה דבר השמטה מקונטרס מעדני פסח · (יוד)

(ט)

בחת"ס חיו"ד סי' רל"ג ד"ה אמנם ידעתי וכו' כתב וז"ל -- ויום כ"ה למב'י י' אייר יום ביקור פסח שני עכ"ל -- ובתשו' יד יצחק ח"ב סי' רמ"ה נשאל דהלא זה נגד הגמ' דפסחים דף צ"ו ע"א דדרשינן הזה למעוטי פסח שני מביקור ד' ימים קודם שחיטתו, ועיי"ש שמיישב דברי חת"ס עפ"י נסתר -- והנה תשו' יד יצחק הנ"ל נדפס בשנת תרס"ה, ואני הייתי הראשון שפירסמתי פלא זה על החת"ס בקונטרס תל תלפיות מחברת א' שנדפס בוואיטצען בשנת תרנ"ב והשואל בתשו' יד יצחק העלים עין מזה -- אמנם כן ליישב דברי חת"ס ז"ל עפ"י נגלה נלע"ד דהחת"ס אזיל כאן בשיטת התוס' סוכה דף מ"ב ע"א דס"ל דביקור ד' ימים קודם שחיטה הוא מעכב אפילו בדיעבד ואם לא ביקרוהו ד"י קודם אפילו נמצא תם הוא פסול להקרבה (ע"ש בתוס' ד"ה שאינו מבוקר וכו'), וכ"כ שם בס' כפית תמרים שכן הוא דעת התוס' אך כתב שלא מצא דין זה ברמב"ם ע"ש, א"כ לפי דעת התוס' דביקור ד' ימים מעכב בתמיד והה"ד בפסח, י"ל דמה דדרשינן הזה למעוטי פסח שני מביקור ד' ימים, היינו דבפסח שני אינו מעכב הביקור דד' ימים, דדוקא בפסח ראשון מעכב הביקור אפי' בדיעבד ואם לא ביקריהו ד' ימים קודם שחיטה אפי' נמצא תם הוא פסול להקרבה, משא"כ בפסח שני אינו מעכב בדיעבד, אבל לכתחלה גם פסח שני בעי ביקור ד' ימים קודם שחיטה, ועפי"ז א"ש דברי החת"ס ז"ל -- וראיה גדולה נ"ל לשיטת התוס' סוכה הנ"ל דביקור ד' ימים מעכב אפילו בדיעבד מגמרא דפסחים דפריך אלא מעתה והיה לכם למשמרת עד י"ד יום לחודש הזה ה"נ זה טעון ביקור ד"י כו' ואין אחר טעון ביקור והתניא בן בג בג אומר מניין לתמיד שטעון ביקור ד"י קודם שחיטה שנא' תשמרו להקריב לו במועדו ולהלן הוא אומר והי' לכם למשמר עד י"ד מה להלן טעון ביקור כו' אף כאן טעון ביקור כו' ומשני שאני התם דכתיב תשמרו ופסח דורות נמי הכתיב ועבדת וכו'. אלא ההוא הזה למעוטי פסח שני דכוותי' עכ"ל הגמרא -- וכתב שם בהגהות בעל מליא הרועים ז"ל שנדפסו בש"ס ווילנא וז"ל:

גמ' והתניא בן בג בג אומר כו' הו"ל לאקשויי מהך דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום שהוא משום ביקור דקרבן כדאיתא במס' ע"ז דף ה' ע"ב וכמ"ש הב"י באו"ח סי' תכ"ט (א"ה בחידושי חת"ס לשו"ע הלכות פסח דפוס ירושלים תרנ"ד הסכים בריש הל' פסח עם הב"י הנ"ל עיי"ש) אלמא חזינן דאף פסח דורות בעי ביקור. ועוד קשה טפי דמסיק הכא דהאי הזה למעוטי פסח שני הוא דאתי דאין טעון ביקור, והרי חכמים דס"ל דשואלין ודורשין שלשים יום קודם ילפי ממשה שעמד בפסח ראשון ומזהיר על פסח שני, ש"מ דגם פסח שני בעי ביקור, כפי"מ שמבואר בסוגיא דרפ"ק דע"ז דעיקר הטעם משו ביקור עכ"ל -- אמנם לשיטת התוס' סוכה הנ"ל א"ש דמהך דשואלין ודורשין כו' לא נשמע אלא דבעי ביקור לכתחלה אבל לא נשמע דאם לא בקרוהו ד' ימים קודם פסול אפילו בדיעבד. לכך הביא הש"ס הא דבן בג בג וכו' דמזה נשמע דפסול בלא ביקור אפי' בדיעבד, והאי הזה דממעט פסח שני מביקורי היינו דבפ"ש אינו מעכב הביקור אפי' בדיעבד כמו בפסח ראשון אבל עכ"פ לכתחלה בעי ביקור כדמוכח מהא דשואלין ודורשין וכו' וא"ש ודו"ק:

(והנה בספר אומר השכחה להגאון ר' ישעי' פיק ז"ל בחידושי הש"ס למס' סוכה תמה על התוס' דס"ל דביקור מעכב אפילו בדיעבד הא בקדשים בעינן שנה עליו הכתיב לעכב עיי"ש, ויפה כ' בס' משמרת אלעזר חלק תשועה בישראל אות ס"ה דבמח"כ נעלם ממנו תוספתא פ"ה דפסחים אמר ר' יוסי שמעתי שהשוחט תמיד שאינו מבוקר חייב חטאת ויביא תמיד אחר כו' שנאמר תמימים יהיו לכם ונסכיהם כשהן מבוקרין הן תמידין וכשאינן מבוקרין אינן תמידין עכ"ל, הרי מפורש יוצא דמעכב גם בדיעבד דשנה עליו הכתוב לעכב דהא כבר נלמד דתמיד טעון ביקור ד"י מגז"ש דתשמרו מפסח כמבואר בפסחים צ"ו ע"א וא"כ למ"ל קרא דתמימים יהיו לכם א"ו דאתי קרא ושנה עליו לעכב עכ"ל ע"ש):

ת ו ש ל ב " ע הערה באבודרהם (ריש סדר הגדה ופירושה) כתב בשם הירושלמי הא דפסח נאכל על השובע הטעם דאם הי' נאכל בשעת רעבון הי' יכול לבוא לידי שבירת עצם -- ואח"כ כתב בזה"ל -- היא המצוה בזמן שבה"מ קיים בתחלה מביאין הפסח ומברכין בא"י אמ"ה אקב"ו על אכילת הפסח ואוכל ממנו כל אחד כזית ואח"כ מביאין החגיגה ומברכין בא"י אמ"ה אקב"ו על אכילת הזבח, וכשגמרו לאכול החגיגה מביאין הפסח ואוכלין אותו על השובע עכ"ל -- ויפלא מאד בעיני דהלא הני שני כתובים מכחישים זא"ז דלטעם הירושלמי הנ"ל איך אפשר לאכול בתחלה הפסח בעדנו רעב, הא איכא למיחש שיבא לידי שבירת עצם וצ"ע:

לעיל בקונט' מעדני פסח אות ל"ה הבאתי בשם אדמו"ר הגאון מבערעגסאס זצ"ל סברא לחלק יצאה בענין מלאכה שאצל"ג בין שבת ליו"ט ושיש לומר דביו"ט הכל מודים דמלאכה שאצל"ג חייב וכתבתי שם שצריך חיפוש בש"ס ופוסקים אם לא נמצא באיזה מקו סתירה לזה עיי"ש -- והנה כעת במהד"ב מצאתי סתירה חידוש דין זה (א) בתוס' פסחים דף מ"ז ע"ב ד"ה כתישה ביו"ט מי שרי ע"ש. (ב) בתוס' ביצה דף ג' ע"א בסוף ד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש שכ' וי"א דלכך אין צדין וכו' ולא נהירא דא"כ הוי מלאכה שאצל"ג דמותרת עכ"ל ע"ש -- ושו"ר שגם בתוס' ביצה דף ח' ע"א ד"ה וא"צ אלא לעפרה וכו' מבואר דגם ביו"ט מלאכה שאצל"ג פטור ע"ש -- והנה ספר שו"ת קול ארי' מאדמו"ר הגאון הנ"ל אינו תח"י כעת לראות אם לא מדובר בו בענין זה:

אחר סיום מילי דשמעתתא אתחיל לסדר מילי דאגדתא ואלדא דיליה יקר ורבותא יתן לי. חכמתא וסוכלתנותא וזרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתנמי אורייתא אכי"ר.

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה