ילקוט הגרשוני על השס חלק א· רבי גרשון שטרן
ילקוט גרשוני סימן ח
ישאו הרים שלום לכבוד הרבני החריף ובקי בחדרי תורה כש"ת מה"ו יהושע פאללאק נ"י בק"ק הערמאנשטאדט יע"א:
לנכון קבלתי מכתבו היקר ובו כתוב לאמר:
פלא גדול אצלי דברי רש"י גיטין כ"ח ריש ע"א שפירש שם דתפילין ש"ר הם גדולים ג"פ משל יד ומוכח כשיטתו מש"ס שם ומהתימה שלא הובא ביתה יוסף בסי' ל"ב ולא מצאתי לאחד מאחרונים שיעורר מזה וצע"ג עכ"ל. והנה יותר ממה שהפליא על הב"י שלא הביא דברי רש"י הנ"ל יותר הו"ל להפליא על רש"י שהכריח זה מכח פירושו בגמ' שם, דדרעא מ' סאה, ודרישא ג' זימני מ' סאה יעו"ש, וכבר כתב בפתח עינים להחיד"א ז"ל שם (נדפס בעין יעקב הקטן דפוס האחים ראם בווילנא) בשם מקשים העולם הא ר' יוחנן אמר מ' סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר א"כ משמע דשל ראש ארבעים סאה ואיך כתב רש"י דשל ראש ג' זימני מ' סאה והוא קושי' גדולה מאד על פירש"י ז"ל, ומ"ש ע"ז החיד"א ז"ל דרש"י מפרש מ"ש בראשי הרוגי ביתר היינו כמו ראשי המטות ור"ל בגדולי ושרי ביתר ואין הפירוש בתפילין ש"ר המונחים בראשיהם, הוא דוחק גדול וכמ"ש החיד"א ז"ל בעצמו אלא שכתב, ועם שהענין דחוק מ"מ לפי נוסחתנו הדבר מוכרח:
אמנם בספר עץ יוסף על העין יעקב החדש דפוס ווילנא תרס"ג שהביא ג"כ קושי' הנ"ל על פירש"י כתב, דשמע בשם רבינו עקיבא איגר ז"ל דהאמת כך הוא דשל ראש היו מ' סאה ושל יד היו ג"פ מ' סאה, משום דשל יד מונח על היד בשלשה זמנים, היינו פ"א קודם שמניחין של ראש, ופ"א בזמן שמונח עליו של ראש, ופ"א בזמן שמסיר מעליו של ראש ועדיין של יד נשאר מונח על היד, ונמצא כשבאו השונאים עליהם מצאום אז שהרבה מהם הניחו תפילין של יד ולא הניחו עדיין של ראש, והרבה שסלקו מהם של ראש ולא כשאר עליהם רק של של יד, וחלק אנשים שהיה עליהם של ראש ושל יד וכולם נהרגו, וזה כוונת הגמ' ולא פליגי הא דרישא הא דדרעא ע"כ דפח"ח ש"י: והנה אנחנו לא נדע אם רעק"א ז"ל אמר הפירוש הזה מעצמו או ראה אותו באיזה ספר מגאוני קדמא וע"כ אפשר שכבר נגלה רז זה להרב ב"י ז"ל וכיון שפירש"י הנ"ל אינו מוכרח ואדרבה לפירושו צריכין אנו לדחוק עצמינו לפרש בראשי הרוגי ביתר דהיינו כמו ראשי המטות ולפי פי' העץ יוסף בשם רעק"א ז"ל א"ש דברי הגמ' בריוח ולא בדוחק לכן לא הובאו דברי רש"י ז"ל ביתה יוסף כנלע"ד. (שו"ר בהגהות הרש"ש ז"ל לגיטין שם שכ' וז"ל. הא דדרעא. לפרש"י קשה הא דקאמר נמצאו בראשי הרוגי ביתר. ועוד דמנהג הוא דבית ש"י שוה בגדלו לד' בתים ודלא כפרש"י). ושמעתי לפרש איפכא עפ"י הא דאיתא במנחות ל"ו כשהוא מניח מניח ש"י ואח"כ ש"ר וכשהוא חולץ חולץ ש"ר ואח"כ ש"י וא"כ נמצא שני חלקי אנשים יותר אשר אינם רק בש"י לבד א' בעת הנחתם וא' בעת חליצותם ונכון הוא עכ"ל. והנה כתב סתם שמעתי ולא כתב מבטן מי יצאו הדברים האלה ע"כ לבי אומר לי שזה הפירוש הוא מאיזה גאון קדמון לא נודע שמו):
ומהר"ם שיף ז"ל כתב בגיטין שם וז"ל, והא דקאמר בראשי הרוגי כו' יש מפרשים מלשון ראשים ישרים וכמדומה לי שראיתי כתוב משום שהדין הנושא משא בזרועו מניחו לו על ראשו משום דמקום יש בראש להניח ב' תפילין ובשעת מלחמה שנושאין כלי זיינן על זרועם ומחזיקין ברמחים כותבין תפילין של יד ג"כ בראש [ומר חשיב לשל ראש ומר של יד] עכ"ל. וכבר הבאתי בילקוטי לאו"ח סי' מ"א בשם שו"ת חיים שאל סי' ע"ד אות מ"ז שכ' ע"ד מהרמ"ש אלו, ולפום ריהטא נראה בעיני דין זה תמוה ולא ראיתי כעת דין זה בדברי הפוסקים ואין לסמוך על זה עד שימצא ראיה מדברי הראשונים וצריך חיפוש עכ"ל. וע"ז כתב מעכ"ת נ"י וז"ל, לא אדע מה הרעש הגדול הזה כי לדעתי פשיט שלא מיירי מהרמ"ש ז"ל בענין לצאת י"ח מ"ע דתפילין באופן כזה אלא מיירי במי שיצא כבר י"ח תפילין מה שמוטל עליו מצד עיקר הדין דאוריי' אלא שנושאם עליו כל היום כולו כמו שנהגו בזמנים הקודמי' ובזה קאמר המהרמ"ש דהנושא משא בזרועו מניח שניהם מוכרע מש"ס עירובין צ"ה ע"ב דאמר ר"ה פעמים שאדם בא וחבילתו על ראשו מסלקו ומניחם בזרועו, וכ"ה בש"ס ב"מ דף ק"ה הנושא משוי כו' המוציא זבל כו' יקשרם בזרועו אצל תפילין של יד והביאו הטור בסי' מ"א להלכה, ואם בתפילין ש"ר דחמור קדושתי' דקיי"ל דאסור לשנותו לש"י, מותר באקראי לקשרם על יד, עאכו"כ בנושא משא בזרועו שיניח ש"י על ראשו, ויעיי' בפמ"ג במשבצות דהך דין דמשוי לאו דוקא בראש דאף בשל יד נמי אסור וממילא כמו דאמרי' דהנושא משוי בראשו, יקשרם בזרועו ה"ה בנושא בזרועו דיקשרם בראשו, והא דנקטו האי דינא בראשו ולא נקטו בזרועו י"ל משום דאין דרך להשתמש בשמאלו ויעיי' בב"י שם אבל אה"נ דאם נושא משוי בזרועו שפיר יש להניח תפילין ש"י על הראש עכ"ד מעכ"ת בקיצור ושפיר קאמר. וכנלע"ד דמהרמ"ש לא מיירי בשעת ק"ש ותפילין אלא כעין שנמצאו בראשי הרוגי ביתר שלא בשעת ק"ש ותפילין, וימחול לעיין בהגהות הגאון ר' יעקב עמדין זצ"ל לגיטין נ"ח בגמ' קצוצי תפילין שכ' וז"ל, ואע"פ שאין זה בא בערך הריבוי הגדול של הרוגי ביתר כדלעיל אינה קושיא כי נשים וקטנים פטורים מתפילין וכן חולה ומצטער והעוסק במצוה ומלאכה ומי שאינו גוף נקי והחדוש הוא שנמצאו תפילין בראשיהן שלא בשעת ק"ש ותפילין עכ"ל. ויותר אין לי להאריך וה' שנותיו יאריך כעתירת ידידו דוש"ת, גרשון ה"ק שטערן הרב דק"ק מ'דלואש והגליל יע"א: