ילקוט הגרשוני על השס חלק א· רבי גרשון שטרן
ילקוט גרשוני סימן ז
רב ברכות לכבוד הרבני המופלג החרוץ ושנון שלשלת היוחסין כש"ת מה"ו פינחס זעליג הכהן שווארץ נ"י בק"ק מאנדיק יע"א:
אשר שאל חוו"ד בענין שהי' שם באחד שילדה אשתו נקבה וביום ל' ללידה מת הולד, ואחד שילדה אשתו בן זכר והוא בן קיימא, ושניהם הם חיובים לעלות לתורה בשבת שהולכות נשותיהם לביהכ"נ ורצה האחד לדחות חבירו בטענה שהוא ק דם מפני שהילד שלו הוא בחיים והילד של חבירו מת. ודעת המג"א בס"ס רפ"ב דאפי' מפלת הוי בעלה חיוב מפני שהוא כעין קרבן, ודעת המחה"ש שם דאבי הבת קודם לאבי הבן מפני שכבר עלה לחיוב בשבת שקודם המילה עכ"ד מעלתו נ"י:
והנה כ"ז גרם לו יען שנמשך אחר דברי המחה"ש אבל ימחול א"פ לעיין בס' שערי אפרים להגאון רא"ז מרגליות זצ"ל שער ב' סעיף ד' שכ' ואם יש חיוב מהולכת לבה"כ מחמת לידת בן ואחר חיובו מחמת לידת בת יטילו גורל עכ"ל. ובפתחי שערים שם כ' וז"ל במג"א משמע לכאורה דיולדות הולכת לבה"כ של בת עדיף, וז"א דר"ל דשל בת עדיף מבן לענין שבת שקודם המילה הא לענין שבת שהו שהולכת לבה"כ שוים, אע"פ שאבי הבן כבר הי' חיוב בשבת שלפני המילה, עכשיו הוא חיוב אחר לפי שאשתו חייבת בקרבן ועולה לתורה ומנדר בעבור' שהוא דוגמת קרבן, וכן מבואר בלבוש שבעל יולד' בת קודם לאבי הבן לענין שבת שקודם המילה ומדלא קאמר להולכת לבה"כ בשביל בן אלמא דבכה"ג אינו קודם וכן לענין יא"צ כתב שלא הורע כחו של בעל הולכת לבה"כ מחמת בן ע"ש, ובמחצית השקל כתב בזה ולא ראה בלבוש ע"ש עכ"ל. ממילא לפי"ז אבי הבן ואבי הבת (אעפ"י שמתה דהא אפי' מפלת הוי בעלה חיוב בש"ק שהולכות לבה"כ) שניהם שוים ויטילו גורל. שו"ר בס' קיצור שו"ע סי' ע"ח אות י"א שכתב ג"כ דבעל היולדת שילדה בת והולכת לבהכ"נ הוא קודם לבעל היולדת בן הולכת לבהכ"נ יע"ש, ופלא שלא ראה דברי שערי אפרים הנ"ל שלא פסק כן. הכ"ד ידידו דוש"ת גרשון ה" קשטערן הרב דק"ק מ'דלודאש והגליל יע"א: