אור ברסלב
ילקוט הגרשוני על השס חלק א ילקוט גרשוני סימן ב

ילקוט הגרשוני על השס חלק א· רבי גרשון שטרן

ילקוט גרשוני סימן ב

ילקוט גרשוני סימן א

רב ברכות לראש ידידי הרבני וכו' וכו' כש"ת יהודא ליב שאללאמאן נ"י בעיר נאלאטין יע"א:

נפשו בשאלתי אודות מקצת שוחטים ובודקים שנכשלים באיסור סתם יינם אם מותר לאכול משו"ב שלהם. הנה מורי הגאון זצ"ל בתשו' מהר"ם שיק חיו"ד ס"ס יו"ד כתב בשם התב"ש סי' א' סק"ד דנראה מדברי הד"מ שם בשוחט לא סמכינן על סתם אדם שהוא בחזקת כשרות אלא בעינן דוקא שאנו יודעים שהוא בחזק"כ ושכן צריך להיות בדיר הזה וכו' ובסי' י"ח ביו"ד הביא בשם הרא"ש ג"כ דהאידנא דאין מראין סכין מפני שמחלו חכמים לפי שממנים שוחטים ידועים שהם זהירים וזריזים וסיים שם דלבדיקת הסכין בעינן יראת שמים וא"כ בשוחט שנמצא עליו שעובר אפילו רק על איסור דרבנן כבר איתרע חזקתו ועיין בפ"ת סי' י"ח עכ"ל. יהנה בל"ס כוונתו עמ"ש הפתחי תשובה סי' י"ח סק"ח בשם תשו' ברית אברהם ע"ש, ולכאורה משם אין ראי' כ"כ דשאני התם דעבר על תיקון חכמים במלתא דשחיטה עצמה, אבל לומר בשביל ששותה סתם יינם או עובר על שאר איסור דרבנן שאיני בשחיטה עצמה דאבד חזקת כשרותו גם לאיסור דאורייתא זה לא נשמע משם דהא באמת קיי"ל דמיגו דחשוד לאיסור דרבנן חשוד לאיסור דאורייתא לא אמרינן מיגו בכה"ג כמ"ש באורים ותומים סי' פ"ב אות קל"ט בשם נמ"י פ' זה בירר דלא אמרי' מיגו דחשוד אאיסור של דרבנן שהוא חשוד על איסור של תורה יע"ש (והיא סותר קצת למ"ש באורים ותימים סי' ל"ד סוף אות י"ב ע"ש וצע"ק) ואולי כוונת מורי הגאון ז"ל דעכ"פ מוחזק בכשרות לא הי' היכא דעובר על איסור דרבנן, או כוונתו דעכ"פ חשוד לאיסור דרבנן בשחיטה כגון שהה שהי' מועטת שהגביה ידו מעט דאינו אלא איסור דרבנן כמ"ש הפמ"ג במשבצות יו"ד סי' כ"ג סק"ב יע"ש או שחט בסכין פגים כ"ש פחות מכדי חגירת צפורן דהיא רק מדרבנן דמדאוריי' אינו אסור אלא בכדי חגירת צפורן כמ"ש היריעות שלמה יו"ד סי' י"ח והביאו בדרכי תשובה שם סס"ק י"ז ע"ש וכ"כ בס' לב ארי' על חילין דף י"ז ער"ש, (ואני מצאתי שכבר כ"כ בהגהות מהר"ץ על שחיטת מהרי"ו סי' ט"ו וז"ל. נמצא מדאוריי' אין פגימה רק שתחגור בה צפורן אבל פחות מכאן אין פגימה וחכמים החמירו אפילו פגימה שמרגיש בבשר שאין מרגיש בה הצפורן וכו' עיי"ש), וממילא שו"ב שחשוד על איסור דרבנן, חשיד גם לאיסור דרבנן בשחיטה, דלמא יעשה אחת מהנה שהם רק איסורי דרבנן ומצד ספיקא דרבנן לקולא אין להקל בזה, דהא בהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך וכו' ובאתחזק איסורא גם ספק דרבנן לחומרא כמ"ש הש"ך בכללי ס"ס והכי קיי"ל כמ"ש השעה"מ בפ"י מה' מקואות באורך יע"ש, ומה"ט מפוקפק אצלי מ"ש בתשו' מהר"י אסאד זצ"ל חדו"ד סי' י"א דהא דמומר לאחד משאר עבירות צריך בדיקת סכין להרמב"ם וכן הלכה כמ"ש הפמ"ג ביו"ד סי' ב' היינו דוקא במומר לעבירה דאוריי' משא"כ במומר לעבירה דרבנן דהא חשוד לאיסור דרבנן אינו חשוד לדאורייתא יע"ש:

ואני שמעתי ולא אבין הא מ"מ חשוד לאיסור דרבנן וא"כ מומר לעבירה דרבנן יש לחוש שישחוט בסכין פגום כ"ש פחות מחגירת צפורן דל"ה אלא מדרבנן, ולמה לא יצטרך לבדוק לי סכין, ואין לומר דלא חיישינן לזה מצד דספיקא דרבנן לקולא דהא אנן קיי"ל דבאתחזק איסורא אף סד"ר לחומרא כנ"ל, ולכן כ"ל דשוב"ם שהם עוברים תמיד על איסור סתם יינם והמה מומרים לעבירה דרבנן ג"כ צריך לבדוק להם סכין משום דלמא ישחטו בסכין פגום כ"ש פחות מכדי חגירת צפורן דהוא ג"כ רק מדרבנן וכל החשוד לאיסור דרבנן חשוד עכ"פ לאיסור דרבנן ובלי בדיקת סכין אסור לאכול משחיטתם מדינא כנלע"ד:

ומ"ש מעלתו נ"י דהם אומרים דבמדינתם לא קיבלו החומרא דסתם יינם, זה תמוה מאד מאד, וכי חומרא היא זו, הלא היא איסור דרבנן גמור והוא מגזרת י"ח דבר שגזרו ב"ש וב"ה כדאיתא בשבת דף י"ז ע"ב גזרו על יינם משום בנותיהן והיא נתפשט בכל ישראל כמ"ש בחכמת אדם ריש הל' יין נסך ע"ש מחומר איסור זה כי נורא הוא. ובגוף הענין פלא בעיני איך יעלה על הדעת להתיר לאכול משו"ב שובי"ם כאלה שנראה שאין להם יראת שמים ולא יחושו לנפשם לעבור על איסור כזה שהחמירו בו הגאונים האחרונים מאד מאד. וימחול א"פ לעיין בס' דרכי תשובה סי' ב' ס"ק פ"ג שהביא בשם שו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ה' באמצע התשו' שכ' בפשיטות דגם בחשוד רק על איסור דרבנן אין להאמינו להיות שו"ב דיש לחוש שמא יארע לו איסור דרבנן בשחיטה ולא יגיד עיי"ש שכ' דגם בשאר תשו' אחרונים כתבו כן והוא כמש"ל, ועוד הביא שם בשם תשי' מהר"י אסאד ז"ל חיו"ד סי' מ"ז בשו"ב שהעיד עליו ע"א ששתה סתם יינם וכתב דאף דמדינא אין לאסור שחיטתי וכו' אך לדידן שקבלנו עלינו לחובה שצריך השו"ב להיות ירא שמים ביותר משאר בני אדם ע"כ בודאי חייבים הב"ד לענוש את השו"ב ולהעבירו על זמן מה שלא ישחוט עד שיקבל עליו שלא יזיד עוד וכו' עכ"ל. ויותר אין לי להאריך בזה, והנני חותם בברכה, שחפץ ה' בידו יצלח להיות גודר גדר ועומד בפרץ, ויזכה להיות ממצדיקי הרבים אכי"ר ידידו דוש"ת, גרשון ה"ק שטערן הרב דק"ק מידלודאש והגליל יע"א:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני על השס חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה