אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרע

סימן תרסט

הלכות חנוכה:

א בטו"ז סק"א הקשה ב"י למה קבעו ח' ימים כיון דבשמן שבפך הי' בו כדי להדליק ליל א' נמצא שלא נעשה נס אלא לז' ימים וכו' - בס' כרם שלמה מביא דבשאלתות דרב אחאי גאון כתוב שלא היה בפך להדליק אפילו יום אחד ונעשה כס וכו' ופי' השאילת שלום להגאון מ' ישעי' פיק זצ"ל עפ"מ דאיתא בגמ' ב"מ דף מ' דנותן לו בלע וא"כ אף אם הי' שמן בפך ללילה אחת אבל בחסרון הבלע לא היה די ללילה אחת ע"ש ועיין כ"ז בביאור יותר בס' שדי חמר (דינים) מערכת חנוכה אות א' - ובתל תלפיות מחברת ב' אות ל"ז כתב בסגנון אחר עפמ"ש הב"ח בשם הרא"ם שהקשה הלא גם המנורה טמאה ותירץ שעשו מנורה חדשה של עץ ומתני' היא בב"מ מ' דבכלי חדש אף בשמן מחוקק הבלע הוא לוג ומחצה למאה והכי קיי"ל בח"מ סי' רצ"ב ולשיטת הט"ז יו"ד סי' צ"ג גם בכבוש פחות ומעל"ע ע' פמ"ג שם לפ"ז שפיר הי' הנס גם בליל א' דהא דבפך הי' בו כדי להדליק לילה א' היינו בהמנורה הישנה ושל זהב משא"כ בזו של עץ וחדש בולע ונפחת מהשיעור ועיי"ש שיישב בזה סתירת השאלתות - והנה בטו"ז תי' עפ"י הזוהר על פ' מה יש ליכי בבית שאין הוא ית' עושה נס ליתן ברכה אלא אם יש לכהפ"ח מעט אז נותן ברכה להרבות המעט אבל בדבר ריקן אין שייך בו ברכה לעשות ברי' חדשה וא"כ עכ"ח נשתייר בליל א' ועל אותו השיור באה הברכה וכו' וע' בפמ"ג שמפרש דבריו דעל תירוצו ל"ק מה שהקשה על תי' הב"י ואולי כיוון בזה לסלק השגת בעל חמד משה ע"ד הטו"ז ע"ש ותבין, ומו"ח הגאון הגדול מ' עמרם בלום שליט"א נתן טעם עפ"ד הטו"ז להמנהג שהביא המג"א בתחלת הסימן שנוהגין הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים, כי יש הרבה אנשים שאומרים לעניים שבאים לשאול מהם עזר וישועה, המקום ב"ה יושיע אתכם והוא יתן לכם ברכה ולמה אתם בוטחים בנדיבים בטחו בה' והוא יצוה אתכם את הברכה, ובדברים אלה וכאלה הם משלחים אותם ריקם, ולכן אין מחזירים עוד על פתחיהם, אך בחנוכה שקבעו ח' ימים על הנס וקשה הלא לא הי' נס רק ד' ימים וצ"ל כתי' הטו"ז דאין הקב"ה נותן ברכה רק אם יש עכ"פ מעט, א"כ שוב אי אפשר לפוטרם בדברים הנ"ל דהקב"ה יברך אותם דהא לגבי העניים הוי יש מאין דאפילו מעט אין להם ועל מה תחול הברכה, לכן נוהגים לסבב בחנוכה דוקא על הפתחים ודפח"ח ש"י - וראיתי להעתיק מה שכ' אלי הגאון הגדול מהו' יצחק שמעלקעס שליט"א אבדק"ק לבוב יע"א וז"ל:

מה שהקשה כת"ה על מה שכתבתי בספרי ליו"ד ח"א סי' פ"ד בפי' התוספתא המובא ברד"ק מלכים סי' ז' דמה שנתרבה ע"י ברכה הוא הפקר ופטור מן המעשר דא"כ היאך יצאו ידי חובת נרות בחנוכה בביהמ"ק והלא בעי שיהיה משל צבור - כבר כתבתי כן בספרי חא"ח סי' ק"י אות ג' ליישב קושי' הר"י דל"ה כנס ביום הראשון וכתבתי דאינו יוצאין בשל ברכה דהוה הפקר כמ"ש תוס' תענית ח' ע"ב על כן הוצרך שישאר שמן על ליל ב' ואח"כ כשניתוסף קמא קמא בטל והוה של הקדש וע' בסי' ס"ב בחיבורי הנ"ל שהארכתי בענין ביטול אם הוה כהקדש ואכ"מ להאריך עכ"ל לענין זה ואני חזרתי והשבתי לו שלש תשובות בדבר (א) דכבר כתב בספר קובץ על הרמב"ם פ"ג מה' מגילה וחנוכה לענין קמא קמא בטיל דהכל תלוי בכוונת הנותן והיכא דמוכרח עכ"ח להרבות האיסור יותר על ההיתר חשבינן לי' כמעורב כבר ול"ש קמא קמא בטל דאל"כ לא היו צריכין לנס דהלא היו יכולין לשפוך ע"י צרצור קטן שמן טמא לתוך השמן הטהור יע"ש, (ב) דעדיין תיקשי קושי' הב"י לר' יהודה וסיעתו דסברי מב"מ לא בטל ול"ש תירוצו של הדר"ג שליט"א, (ג) מה יענה הדר"ג לדברי תוס' תענית ח' ע"ב אשר עליהם בנה יסודו, דהרי כ' שם התוס' דאין רשות למזיקין בדבר שהוא של בעלים רק בשל הפקר, ולפיכך יש להם רשות בדבר הסמוי מן העין, והיינו מטעם שהברכה מצוי' בדבר הסמוי ומה שנתרבה ע"י ברכה הוי הפקר, והשתא לדברי הדר"ג הלא הברכה באה מעט מעט א"כ קמא קעא בטל בשל בעלים והיאך יש רשות למזיקין למשקל מיני' וצע"ג עכ"ל שם:

ב והנה הספרים מביאים קושי' על הטו"ז בשם האפיקי יהודה שדברי הזוהר שהביא הטו"ז אינן אמודים אלא בברכת צדיק שם צריך להיות דבר מה שיחול הברכה עליו כמו באלישע משא"כ בנס הנעשה ע"י הקב"ה. וראיתי בס' נטע שורק (חידושי סוגיות) פרשת תצוה שכ' ע"ז וז"ל:

ונ"ל שודאי אצל בורא עולם יתכן נס על דבר אין ואפס לגמרי שהקב"ה בורא יש מאין אבל במנורה שגזה"כ שבעי להיות דוקא שמן זית ע' במדרש תנחומא פ' תצוה על קרא דשמן זית לא שמן אגוזים ולא שמן צנונות וכו' ובעי' דוקא שמן שגדל על הזית י"ל דגם השמן הנברא יש מאין פסול למנורה ונתמעט מקרא דשמן זית דבעי שיהי' גדל על עץ הזית דוקא משא"כ שמן הנברא יש מאין לכן הוצרך שישאר מעט שמן ויחול עליו הברכה על מעט השמן הזה ומני' קא רבי ושפיר יוצאין בו וכשר למנורה כנלע"ד עכ"ל ודפח"ח ש"י, (אך דברי הטו"ז אינן מיושיבים בזה דהוא לא מכח סברא זו אמר דהי' צריך שישאר מעט כ"א עפ"ד הזוהר וכמדומה לי שבס' יטב לב להגאון מסיגעט זצ"ל יישב דברי הטו"ז ואינו תח"י כעת ועיין בס' פרי העץ פ' מקץ ועוד בשאר ספרים ואין להאריך יותר):

ג מה שמקשים המפורשים למ"ד טומאה הותרה בצבור מה צורך הי' בנס חנוכה מה שהשמן נשאר טהור (וע' בשדי חמד מערכת חנוכה אות א' אריכות בזה). ראיתי בהגהות חכמת שלמה שכתב סברא ישרה בזה דאפי' למ"ד טומאה הותרה בצבור היינו לגוף העבודה אבל לחנך בתחלה הביהמ"ק ודאי החינוך בתחלה צריך להיות בטהורים ולכך אז כיון דתחלה פסקה העבודה ועכשיו התחילה העבודה מחדש ודאי תחלת החינוך צריך להיות בטהורים ולכך הוי נס חנוכה שתחלה החינוך יהיה בטהרה ע"ש. וכ"כ גם בתשו' שערי צדק חאו"ח סי' ק"א ע"ש:

ד במחבר ס"ב שלא קבעום למשתה ושמחה -- בטו"ז סק"ג כתב ועם שלא קבעום למשתה ושמחה כמו בפורים ע"ש. ובסוף הביא דברי הלבוש כי בפורים היה הצלת נפשות ובחנוכה לא היה הצלת נפשות כי היונים לא בקשו נפשות רק ההכנעה והעברת דת, וכתב עליו ואין זה נכון דהא פירש"י בפ' כי תצא דגדול המחטיא את האדם יותר מהורגו -- ובתשו' שערי צדק חא"ח סי' קכ"ז כתב ולא הבנתי קושיתו דהתם מיירי שעושה תחבולות להחטיאו במזיד בפיתוים כעין שעשו המואבים שהושיבו זונות וכו' משא"כ התם בנס חנוכה דהיונים משלו עליהם ר"ל ובאונס ביקשו להחטיאם ובאמת אונסא כמאן דלא עביד רק משום ק"ה מחויבין למסור נפש כו' והיינו מחמת ק"ה אבל העבירה בעצמה באונס כמאן דלא עבד ובכה"ג אף שהמאנס עושה חטא גדול כאלו הרגו כדאמרי' אקרא דנערה המאורסה כו' כאשר יקום כו' אבל הוא אינו מקרי חוטא כמ"ש בנערה המאורסה הנ"ל ובכה"ג ל"ש הך דגדול המחטיא כו' ע"ש -- ונעלמו מעיניו הבדולחים שכבר כ' כ"ז באלי' רבה כאן ס"ק י"ד ע"ש:

וגם מ"ש שם עוד טעם שלא קבעו למשתה ושמחה כמו בפורים משום דבפורים הי' ההצלה מיד ולא נהרג א' מבני ישראל אבל בחנוכה כמה אלפים נהרגו בעוה"ר קודם שהי' הנס ולכן לא קבעו למשתה ע"ש, כבר כתוב הדר הוא בספר יוסף לקח על מגלת אסתר בהקדמה ומובא בס' ליקוטי חבר בן חיים ח"ב דף ל"ז ע"ד בהגהותיו לכאן משום דעכ"פ נהרגו כמה נפשות מישראל ל"ש שוב משתה ושמחה משא"כ בפורים עכ"ל. וע' מ"ש עוד לקמן סי' תרע"א ענף ב' בזה):

ה בס' פתחי תשובה הביא שכ' בתשו' מהר"י מברונא סי' קל"ז בשם ר' אברהם הכהן שלא הניח לבחורים לזמר על השולחן הזמר אכלו משמנים וכו' תמכור לצורך חנוכה שלא נתקן ע"פ ת"ח שס ודת חנוכה אינה סעודת מצוה עכ"ל:

ו הפמ"ג במש"ז סק"ה כתב דסומא חייב בנ"ח ול"ד לנר הבדלה ע"ש. וכ"כ בסי' תרע"ה באשל סק"ד ח"ל סומא חייב כשיש לו בית מיוחד ומוציא נמי אחרים לפ"ז עכ"ל. אמנם בשערי תשובה סי' תרע"ה סק"ב כ' בשם המו"ק שלא יברך ואצ"ל שאינו מוציא אחרים ע"ש:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה