ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרסח
א בטו"ז סק"א דלא מצינו בגמ' בשום דוכתי שיהיו ימי חוה"מ נקראים יו"ט כו' - בס' חדושי רז"ה להגאון מהרו"ו אלעסקר ז"ל השיג עליו וכתב נעלם מאדונינו הטו"ז וכו'. ונהפוך הוא כי ממנו נעלם שכבר השיג כן על הטו"ז בתשו' בית יעקב סי' קמ"ב, ובס' א"ר סק"א כ' דלק"מ דדוקא יום א' דחוה"מ קרי יו"ט כיון דלבני חו"ל הוא יו"ט גמור משא"כ בשאר ימים ע"ש:
ב במג"א סק"ב מה"ט ממהרין לצאת אחר הסעודה שחרית (מהרי"ל לבוש) - ובס' בכורי יעקב סק"ז חולק וכתב דחייב לישב בסוכה כל היום כמו בשאר ימי החג, גם במנהגי הגר"א ז"ל בס' מעשה רב כתוב שישב בסוכה כל היום עד ליל שמחת תורה ע"ש:
ג בדין שינה בליל שמיני עצרת בסוכה עיין בתשו' כתב סופר או"ח סי' ק"כ שהאריך ומסקנת דבריו דאין לישן בסוכה והביא שכן נהג אביו מרן בעל חת"ס ז"ל. אך מ,ש דמסתמא כן ראה מרבו הגאון מ' נתן אדלער זצ"ל, קשה דבס' בכורי יעקב סק"ד כתב דמהר"ן אדלער ז"ל הי' ישן בשמ"ע בסוכה ובודאי כיוון יפה בשמועתו ששמע כן כי הי' חי באותה מדינה ומלתא דעל"ג כה"ג לא משקרי אינשי לי', וע' בס' מעשה רב ובס' עליות אלי' במעלות הסולם או י"ג:
ד כ' הגאון מליסא בסידור דרך החיים שאין לאכול פירות בסוכה בשמיני וכן פת שאין בה כביצה כללא דמילתא כל דבר שא"צ ברכה לישב בסוכה בשאר ימי הסוכות אין אוכלין בסוכה בח' משום דלית היכרא כמו בשינה שאין ישנים בשמיני משום דלית היכרא כו' עכ"ל - ובהגהות חכמת שלמה השיג עליו דבשלמא בשינה דהוי חיוב בסוכות עצמו לישן בסוכה ולכך אם ישן גם בשמיני והיכירא ליכא נראה כמוסיף אבל בהני דהוי מידי דאכילה ואעפ"כ אין מברכין עליהם ובע"כ היו מכח שהם פטורים מסוכה א"כ אם גם בסוכות עצמו הפטורין מסוכה לא שייך בהו חשש בל תוסיף כו' ע"ש, וחידוש שלא ראה שכבר כתוב חילוק זה במחצית השקל סק"ב. וכ"כ גם בס' בכורי יעקב סק"ו ע"ש:
ה במחבר ס"ב שחרית מוציאין ג' ספרים וקורין בא' מחאת הברכה כו' בבאר הגולה כ' ע"ז הב"י לא הביא מהיכן יצא לו דין זה ולענ"ד צ"ע מסתמא דתלמודא וברייתא במגילה ל"א עכ"ל -- וע' בהגהות חת"ס ז"ל שתי' עפ"ד התוס' מגילה ל' ע"ב ד"ה ושאר וכו' ע"ש א"כ י"ל בימיהם שלא היו קורין בספר שני וא"כ עכ"ח לקרות מענינו של יו"ט עשר תעשר אבל אחר שקבלנו עלינו חובה להעמיד ספר שני ולקרות בענין יו"ט שוב ליכא חובה כ"כ לקרות עשר תעשר ע"ש- וחידוש גדול על רבינו הגר"א ז"ל שדרכו בכ"מ להראות מקור לדברי הש"ע, וכאן כתב רק כמו בש"ת בח"ל, אך בזה אינו מיושב עדיין הצ"ע של הבאר הגולה. (ו) בענין הויכוח שבין הטו"ז ומהרש"ל בסוף הסימן, ע' בהגהות חכמת שלמה שהביא ראי' ברורה מהרש"ל. אך כבר קדמו בזה בס' חמד משה ע"ש באריכות: