אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרסז

סימן תרסה

א ברמ"א ס"א יש שנהגו כשהיו יוצאים מן הסוכה היו אומרים יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן - כ' בס' בכורי יעקב סק"ד, כן הגירסא בכלבו ובד"מ ובחמדת ימים אבל בכל הסידורים כתוב נזכה לשנה הבאה לישב בסוכת עיר של לויתן ולכאורה נוסחא מוטעת היא דאף דאמרי' בב"ב דע"ה עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן עכ"ח לא בסוכה של מצוה קאמר דעור אפי' עור הדג שאינו מקבל טומאה מ"מ פסול לסכך מפני שאינו גידולי קרקע כמ"ש רש"י סוכה י"א ע"ב ומה שנראה מדברי מהרש"א בח"א בב"ב שם שמפרש דבסוכה של מצוה קאמר באמת צ"ע מטעם זה, ומה שאומרים לשנה הבאה משמע כעת חיה דהיינו בסוכות נזכה לישב בסוכת עור של לויתן וזה אינו דעור של לויתן פסול לסכך ולכן לענ"ד הגירסא עיקר שלא לומר לשנה הבאה אלא סתם כמ"ש רמ,א או שלא לומר עכ"פ דסוכת עור דבזה יש לפרש שיתהנו בסוכה כשרה מסעודה של לויתן עכ"ל ונ"ל ליישב ד' מהרש"א למען הציל אותו מיד השגה הנ"ל דהנה בעל המימרא בב"ב דע"ה עתיד הקב"ה לעשות סוכה כו' הוא ר' יוחנן והוא סובר בנדה דף ס"א ע"ב דמותר לקבור המת בתכריכין של כלאים משום דמצות בטילות לעתיד לבא, והכוונה נ"ל לא שיתבטלו המצות ח"ו בשום פעם כי התורה נצחית ולא תשתנה לעולם, אלא דיני ותנאי המצות ישתנו, ומה שעכשיו הוא כלאים לעתיד לא יהי' כלאים אלא באופן אחר, והוא ע"ד שכ' המקובלים דלעתיד לבא יהי' הלכה כבית שמאי, והיינו דההלכות והדינים של המצות ישתנו, אבל גוף המ"ע והמל"ת יהיו קיימים לעולם, וא"כ לעתיד לבא יהיו רשאי' לסכך אף בדבר שאין גידולו מן הארץ כי פרטי ותנאי המצות בטילות לעתיד לבא כנלע"ד. (וע' במדרש פ' שמיני דהקב"ה ישחוט השור הבר בסנפירו של לויתן והצדיקים יתמהו דהא אין שוחטין במגל ובמגירה והקב"ה ישיב להם תורה חדשה מאתי תצא חדוש תורה מאתי תצא ע"ש, והיינו כמ"ש שיחדש התורה בפנים אחרות אבל גוף התורה והמצות לעולם קיימים ויש לי להאריך בכ"ז אך אכ"מ):

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה