ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרנו
א במג"א סק"א היינו כשאינו סבר לייקר האחרים וכו' -- ובמחצה"ש כתב היינו כשאינו סובר לייקר וכו' וחידוש גדול שלא הרגיש שט"ס הוא במג"א וצ"ל היינו כשאינו סבה לייקר האחרים. וע' בא"ר סק"א מצוה להוסיף וכו' ואם יהא סיבה שיתייקרו גם שאר אתרוגי' לא יוסיף והיינו כמ"ש. וע' בס' בכי"ע בתוספת בכורים לכאן מ"ש בשם המבי"ט ולא ידעתי מה חידש בזה הא מבואר כן בהדיא במג"א כאן:
ב ברע"א סוף הסי' כ' דא"צ לבזבז הון רב אפי' על מצוה עוברת ודוקא מ"ע אבל ל"ת יתן כל ממונו קודם שיעבור - כתב בעל תורה תמימה בפ' ויצא, הסברא בזה פשוטה דבביטול מ"ע אינו ניכר כל כך ביטול המצוה אבל בל"ת נראה בעליל שעובר ממש על מצות ה' ולפי"ז צ"ל דעל לאו שאין בו מעשה ג"כ א"צ לבזבז כל ממונו דל"ת כזו היא כעשה כמ"ש תה דבר חדש -- ובאמת הוא ישן נושן דכבר כ' כן בשו"ת חות יאיר ובס' משנת חכמים וגם בפמ"ג וכמובא בשמם בס' פתחי תשובה ליו"ד סי' קנ"ז סק"ד עי"ש - אלא דבס' בכורי יעקב ס"ק י"ג כתב דמבואר להיפך מזה בתשו' הריב"ש סי' שפ"ז וז"ל שם כבר כתב הרב ז"ל שהמבזבז אל יבזבז וכו' לא אמרו אלא במ"ע אבל במצות ל"ת אפילו כל ממונו ואם יאמר בעל הדין שמצות ל"ת שאין בו מעשה הרי הוא בענין זה כמ"ע כיון שאינו עובר בידים עליו הראי' שאם התירו במ"ע הקלה ובשוא"ת אין למדין למצות ל"ת שאין למדין חמור מקל להקל עכ"ל, הרי דס"ל דאפי' לאו שאב"מ חמיר מעשה. [וכן נראה ג"כ דעת תשובות מוצל מאש סי' מ"ה, עיין ילקוט הגרשוני ח"ב אות לפני עור ודו"ק]:
ג ועיי' עוד שם בתורה תמימה וגם בפ' ואתחנן בפסוק ובכל מאדך שנתקשה טובא דמנ"ל דצריך ליתן ולמסור כל ממונו בכל הלאוין דילמא דוקא בע"ז ג"ע וש"ד דצריך למסור נפש ה"ה דצריך למסור כל ממונו אבל בשאר ל"ת מנלן ע"ש -- ובעלם ממנו לגמרי שכבר עמד ע"ז הב"ח ז"ל בכאן ותירץ בטוב טעם ע"ש. וכמדומה שלא ראה גם מ"ש הב"י בשם הרשב"א שהעוני כמיתה ומ"מ לא כמיתה ממש וכו' ע"ש:
ד כתב הב"ח ז"ל בכאן בהא דנתן ריג אלף זוז בעד אתרוג אע"ג דהמבזבז אל יבזבז יותר מחומש איכ"ל כיון דטעמא ל"ה אלא שלא יבא לידי עוני ויפיל עצמו על הציבור בנשיא ליכא למיחש להכי דבלא"ה כל צרכיו של נשיא מוטל על הצבור ואף להעשירו מדרשת והכהן הגדול מאחיו גדלהו משל אחיו ודוקא במי שאינו נשיא אמרו אל יבזבז וכו' ע"ש -- ובילקוט הגרשוני ח"ב בחלק המכתבים דף ז' ע"א הבאתי בשם י"נ הרה"ג המפורסם מהו' שמעון צבי ווייגער נ"י אבדק"ק קרופטש יע"א שהקשה על הב"ח דא"כ מה פריך בכתובות ס"ז ב' על מר עוקבא שבזבז פלגי ממוני' היכי עביד הכי הלא המבזבז אל יבזבז וכו' ומאי קושי' הרי מר עוקבא היה נשיא וכמ"ש רש"י במועד קטן ט"ז ב' ד"ה כי יתבן בדינא וע"ע בתוס' ס"פ זה בורר ונשיא הא שרי לבזבז יותר והניח בצ"ע - ואח"כ מצאתי שכבר קדמו בקושי' זו הגאון מהו' יוסף שאול נ"ז זצ"ל מלבוב בס' דברי שאול על אגדות הש"ס בכתובות דף הנ"ל והניח ג"כ בצע"ג - (ה) בפמ"ג ריש הסימן כתב אם נתן מעות על אתרוג קנה ושניהם אין יכולים לחזור בו וע' בחו"מ סי' קצ"ט בקנה יין קידוש במעות ע"ש והנה בהגהות רעק"א ז"ל סי' תרמ"ט כ' כן מעצמו וחידוש על עינא פקיחא כמותו שאין כל דבר נעלם ממנו שלא ראה הפמ"ג דכאן: