אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרנה

סימן תרנד

א בטו"ז סק"ב מביא המרדכי בשם רבינו יואל דמותר לומר לעכו"ם להביא אתרוג בי"ט אפי' מרחוק משום דתחומין דרבנן וכתב שבהגהות מנהגים הקשה ע"ז ממ"ש הסמ"ג לאוין כ"ז דגילוח מצורע אין עושין ע"י עכו"ם אע"ג דליכא אלא איסורא דרבנן כו' ע"ש -- ובס' בית מאיר וכן בהגהות רעק"א ז"ל השיגו על הגהות מנהגים דבגילוח מצורע איסור דאוריי' איכא מדין ניקף אלא דאין בו מלקות דהוי אין בו מעשה אבל איסורא דאוריי' איכא והניחו בצ"ע ונעלם מעיני שניהם שכבר כ"כ הב"ח ז"ל בכאן. ובאמת חידוש גדול על הטו"ז ג"כ שלא ראה דברי חמיו הב"ח ז"ל בזה ובנה בנין על הגמ"נ הנ"ל:

ב עוד בטו"ז הנ"ל ה"נ ראוי לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מקמי מצות לולב שהיא עשה דרבים, כ' בס' חמד משה עיין במג"א רס"י תמ"ו דלא מקרי עשה דרבים כ"א היכי שהיחיד מוציא את הרבים י"ח כגון שופר ולכן יש לחלק בין אם הוא לצורך רבים או אם הוא לצורך יחיד עכ"ל -- ולפ"ז למאי דאמרי' בברכות ד' מ"ז דבמצוה דרבים לית בי' משום מצהב"ע אם אין כאן אלא לולב גזול והוא לצורך רבים כשר לצאת בו, אך לפימ"ש בח"ר מזה החיבור בקונט' אחרון אות כ"ה זה אינו ע"ש ודו"ק:

ג בשערי תשובה סק"א כתב וז"ל:

והנה המג"א כתב דנתלשה (ר"ל ערבה) בראשון מותר בשני אך נראה דהיינו ביו"ט שחל בחול אבל ביום הראשון בשבת אסור דהא קיי"ל בסי' תקי"ג לענין ביצה דשבת ויו"ט הסמוכים נולדה בזה אסורה בזה וה"נ כאן אך אם נתלשה בשבת ויו"ט יום א וב' מותר בשני כמבואר שם בהג"ה ע"ש עכ"ל -- וי"נ הרב הה"ג מהו' חיים אפרים באלאינוי נ"י מטוארנאלליא תמה ע"ז בתל תלפיות חלק ז' אות י"ז דהא לא אשכחן דיו"ט א' וב' של סוכות יפלו ביום א' וב' וסימנך לא אד"ו ראש ובימים שהוא ראש השנה יהיה גם יו"ט של סוכות וא"כ לא נפקא מינה לענין ערבה מידי וצ"ע:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה