ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרנב
א במג"א סק"ב משתכן החמה. ואם נטלו משעלה ע"ה יצא - כ' בשדי חמד מערכת ד' מינים סי' ג' אות כ' נטל לולב ומיניו קידם שעלה עמוד השחר ובעודן בידו עלה השחר נסתפק רב א' הובא בפליטת סופרים אם יוצא במה שהם כבר בידו או צריך להניחם ולחזור וליטלם אחר שעלה ע"ה והביא ספק זה בשו"ת דברי מרדכי פרידבורג סי' ס"ג והעלה דצריך להניחם ולחזור וליטלם כדי לצאת י"ח מצוה כו' ע"ש - והנה בס' בכורי יעקב סק"י נסתפק ג"כ בזה והוכיח דיצא ממה דפריך סוכה ד' מ"ב הא מדאגבאה נפיק בי' ולא מתרץ כגון שהי' בידו קודם עלות השחר והוציאו בשעת החיוב אחר ע"ה דאז טריד במצוה ועדיין לא יצא אע"כ דיצא דלקיחה מקרי כל זמן שהוא בידו ע"כ. אמנם בקונט' תוס' בכורים הוכיח איפכא דלא יצא ממה דאמרי' יומא מ"ו א' בעי רב פפא חפן חבירו ונתן לתוך מפניו מהו מלא חפניו בעינן והא איכא או דלמא ולקח והביא בעינן והא ליכא תיקו, וע' בתוס' שהאבעי' היא אי נימא דולקח והביא בעינן בחד שהלוקח הוא יביא או די שאחד יקח ואחר יביא ע"ש, ואי ס"ד דמה שהוא בידו מקרי לקיחה מה מבעי' לרב פפא הרי הכהן גדול שנושא בחפניו מקרי ג"כ לוקח אע"כ מוכח דלקיחה לא מקרי רק שיעשה מעשה הגבהה והיא ראי' גדולה. ומה שהוכיח איפכא מדלא מתרץ אקושי' מדאגבהי' נפיק בי' שנטלו קודם עה"ש כתב דיש לדחות שהרי בלא"ה משני שפיר עיי"ש - עוד כתב שם חידוש דין דאם א' נותן לחבירו לולב או אתרוג בידו שהיתה פתוחה קצת ותחב לו חבירו לולב או אתרוג ולא עשה מעשה לקיחה כלל רק שהוא בידו נ"ל להוכיח מהא דיומא דלא יצא עיי"ש - ולענ"ד י"ל בזה פי' חדש בברייתא דסוכה מ"א ב' דדריש ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד וכבר הקשה הכפ"ת למ"ל קרא ע"ז הלא במצות שבגופו לא מצי אינש למעבד שליח בעדו וא"כ בלא"ה ידעינן שצריך כאו"א לקיים המצוה בעצמו ע"ש, אמנם לפי הנ"ל י"ל דמה דקאמר ולקחתם שתהא לקיחה וכו' כוונתו לומר שצריך כל א' וא' ליקח הלולב או האתרוג בעצמו ולא שיתן אחד לחבירו הלולב או האתרוג בידו דזה לא מקרי לקיחה כמו דלא מקרי לקיחה בכהן גדול מה שנותן לו אחר לתוך חפניו מבלי שיעשה שום מעשה וא"ש: סימן תרנ"ג (א) בפמ"ג כאן נסתפק אם נטל לולב במחובר אם יצא, וע' בהגהות מנחת פתים סי' תרנ"ב שמביא בשם הצל"ח שבת דף קל"א שכ' דאם נטל לולב או אתרוג במחובר לקרקע נמי יצא ע"ש, והשיג עליו דהא ולקחתם כתיב ולקיחה בתלוש משמע וע' בחולין ט"ז מנין לשחיטה שהיא בתלוש דכתיב ויקח את המאכלת וע' תוס' שם. וכבר קדמו בכ"ז בס' בכורי יעקב סי' תרנ"א סק"ל ע"ש - והנה בהגהות הרש"ש לסוכה מ"ב א' כתב ג"כ דיוצאין י"ח נטילת לולב באחיזת הלולב בלבד בעודו בקרקע ומ"ש בש"ס מדאגבהי' נפיק בי' לאו דוקא דאגבהי' וכו' ע"ש. וכל הבאים אחריו השיגו עליו כנ"ל. ולענ"ד יש להעיר ממ"ש בתשו' גאונים (מובא בס' א"ר סי' תרמ"ד סק"ד) דילפינן קיחה קיחה מולקחתם אגודת אזוב מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ע"ש, א"כ ה"נ ילפי' לענין זה מה להלן בתלוש אף כאן בתלוש, ויותר אין להאריך: