ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרמה
א בטו"ז סק"ד דאי נחלק עלה האמצעי שבלולב פחות מטפח כשר ובס' נשמת אדם כלל קמ"ח חולק ע"ז והוכיח מר"ן דאפי' במשהו פסול והא דלא חשיב לי' בהדי ג' פגימות היינו משום דלא חשיב רק מה שהוא מצד עצמו פסול בפגימה אבל כאן הפסול משום דסופו להתפרק ע"ש:
ב כ' בס' בכורי יעקב סק"א לולבים שמחוברים כל העלים זה בזה ע"י אותו אדום שקורין פאסט בל"א והלולב עי"ז הוא כמקל אינן נכון ליטלו כן מפני שאין ראוי לנענוע וכמ"ש הריטב"א בסוכה דל"ח דנענוע הלולב הוא קשוש העלין דוקא ולא כדעת הגאונים שהוא הולכה והבאה לבד ע"ש וכן צריך להפריד רוב העלים אך ג' העלים העליונים לא יפריד זה מזה וכו' ע"ש -- ובס' שדי חמד (דינים) מערכת ד' מינים סי' ב' אות א' הביא בשם ס' רוח חיים להגאון החבי"ף ז"ל שכ' דבני ספרד אין חוששין לזה ואדרבה מדקדקים מאד שיהיו עלי הלולב העליונים מחוברים היטב ולא יתפרדו כלל וכתב השדי חמד דתלי' בפלוגתא הנ"ל דבני ספרד נקטי כדעת הגאונים דהנענוע הוא רק הולכה והבאה ולא בעינן קשקוש העלים והאשכנזים נקטו כדעת הריטב"א דמצריך קשקוש עלים ע"ש: