אור ברסלב

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן

סימן תרמג

סימן תרמ

א בפמ"ג במש"ז ססק"ד כתב וז"ל ולילה הראשונה חובה מ"ה יצריך לאכול כזית פת מה' מיני דגן דוקא כמצה ט"ו ט"ו מגז"ש כו' ויראה שצריך לאכול בכדי אכילת פרס כמצה בסוכה דג"ש גמורה היא. גם י"ל שלא יעשנה עשירה ממי פירות וכדומה אף למ"ד דקבע סעודה עלי' יכול לקדש אריפתא כזה ומכ"ש כשמקדש על היין משא"כ בליל א' דסוכות א"י י"ח כ"א בפת היוצא במצת לא בעשירה עכ"ל- והנה בפסחים ק"ח א' איתא רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפחחא ופריך נימא קסבר כו' ומשני שאני רב ששת דאיסתניס הוה דאי טעים בצערא מידי לאורתא לא הוה מהני לי'. מיכלא פי' רשב"ם לא מצי למיכל מצה לתיאבון לאורתא. וכ' הצל"ח שם ח"ל. יל"ד א"כ למה לא התענה ר"ש גם בכל ערב סוכות שהרי גם בליל סוכות חייב לאכול כזית פת מדאוריי' ונ"ל דודאי רווחא לבסומא שכיח ובסוכות יכול לאכול הכזית פת מתובל בתבלין ובמיני מתיקה אבל במצה שצריך לאכלו כמות שהוא שהרי אסור לבטל טעם המצה ולכך אי הוה טעים בצפרא לא מהני לי' מיכלא היינו המצה. ולפי"ז מה שרצה המהרי"ל לאסור בערב סוכות לאכול מחצות ואילך כמו בע"פ והביאו רמ"א בסי' תרל"ט ס"ג בהג"ה ולפימ"ש אין הנידון דומה לראי' עכ"ל - אמנם לפימ"ש הפמ"ג הנ"ל כי בליל א' דסוכות א"י י"ח כ"א בפת היוצא במצה, הדבר פשוט דגם בסוכות אין יכול לאכול הכזית פת מתובל בתבלין ובמיני מתיקה כיון שא"י בו במצה ודברי מהרי"ל ורמ"א צדקו יחדיו - ולדקדוק הצל"ח ז"ל נלע"ד דהא באמת אין נכון להתענות בערב יו"ט כמבואר לעיל בריש הל' ר"ה סי' תקפ"א או משום חוקות העכו"ם שנוהגים להתענות ערב חגיהם כמ"ש רמ"א שם או משום דאין מתענין בערב יו"ט דעי"ט גופי' הוי יו"ט כמ"ש מג"א שם ס"ק י"ב בשם הלבוש, רק בערב פסח דבלא"ה הבכורים מתענין א"כ יצא מן הכלל ע"כ התענה גם רב ששת, משא"כ בערב סוכות הדרן לדינא דאין מתענין בעיו"ט ע"כ לא התענה ר"ש גם בערב סוכות, וע' בתוס' פסחים ק"ח הנ"ל ד"ה רב ששת שכ' באמצע הדיבור והבכורות נהגו להתענות ערב הפסח כו' ולכאור' אין קישור לדבריהם למ"ש לעיל ולפמ"ש הוא נכון ודו"ק, ויותר אין להאריך:

ב בפיוט ליום ב' דסוכות יסד הקליר בזה"ל "בל תהי מצות סוכה בעיניך קלה כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה" ובקונט' תל תלפיות מחברת ט' אות כ"ו תמה ע"ז כי לא נמצא שום מקור לזה בש"ס ומדרשים דסוכה יהי' שקולה כנגד כל המצות וע"ש מה שהשיבו חכמי הזמן ע"ז במכתבים הבאים וכנרשם במפתח הנדפס בסוף הקונטרס - והנה רעין תמיה הנ"ל יש לתמוה גם על מ"ש הבאר היטב סי' תרל"ט סק"א בשם תשו' מהרי"ו המקיים מצות סוכה כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ע"ש. ומי חכם ויבין נבון וידע המקור לזה. ויותר תמוה מ"ש עוד הבאה"ט בסי' תרמ"ה סק"ט ג"כ בשם תשו' מהרי"ו אתרוג גימט' תר"י עם ג' מינים תרי"ג ששקול נגד תרי"ג מצות ע"כ. ואנחנו לא נדע מקור לזה בדברי חז"ל דמצות ד' מינים שקולה כנגד כל המצות וצ"ע:

ג בס' לקוטי שלמה כ' שבס' אלף למטה חוקר הא כל עיקר תקנת הקידוש בביהכ"נ משום אורחים דאכלו בביהכ"נ כמש"ל סי' רס"ט וא"כ בסוכות דצריך לאכול בסוכה ולא בביהכ"נ למה מקדשין בביהכ"נ בסוכות - וע' בס' בכורי יעקב סי' תרמ"ב סק"ב מ"ש בזה:

תוכן העניינים

ילקוט הגרשוני אורח חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה