ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרלח
א בס' בכורי יעקב סק"ג כ' בשם שו"ת הלכות קטנות שמותר לעשותה מהסכך דפנות לסוכה וכ"ש איפכא - אמנם בקונט' תוספת בכורים הניח בצ"ע אם לא לאסור עכ"פ לכתחלה ליקח מהסכך לדפנות משום דמעלין בקודש ולא מורידין דהסכך קדוש יותר מהדפנות ע"ש:
ב במחבר ס"ב וכן אוכלי' ומשקי' שתולין בסוכה כדי לנאותה אסור להסתפק מהם כל ח' -- ובמג"א סק"ד בשם ס"ח ואם יודע שהילדים יאכלו מהם מוטב שלא לתלותם וכ' ע"ז המג"א ונ"ל דיתנה עליהם. ובס' א"ר השיג עליו כי בס"ח לא כ' החשש שמא יאכלו הילדים אלא שמא יתלשו החוטין שתלוי' בהם הפירות בשבת ולזה לא מהני שיתנה. ובס'בכי"ע מסכים עם הא"ר בזה. אכן בהגהות בעל תוספות שבת ז"ל הגיה במג"א וכ' שצ"ל ואם יודע שהילדים ינתקו החוטין כו' ול"נ דיתנה עליהם. ר"ל דאז ליכא איסור כיון דלא נעשה לקיום כמ"ש סי' שי"ד ס"י עכ"ל:
ג כתב באשל אברהם להגאון מבוטשאטש זצ"ל לענין הטלת מי רגלים סמוך לדפנות הסוכה העומדת משנה לשנה, אם אין כוונתו ליגע הקלוח בכותל אין להחמיר גם מצד דרך חסידות בזה כיון שעפ"י הרוב יש בזה צד שמירה משהיות נקבים ביותר וכל שאין כוונתו ליגע בכותל אין חשש לכ"ע כלל עכ"ל:
ד בס' פתחי תשובה הביא בשם תשו' חת"ס סי' קפ"ד בא' שתלה אתרוג בסוכה לנוי ואח"כ ביו"ט בא א' מאנשי הכפר שלא מצא אתרוג לקנות וקרוב לודאי שבחוה"מ יתבטל ממצות לולב והתיר ליטלו בחוה"מ שמותר בטלטול רק בהנאה אסור ומצות ללה"נ וכיון שמותר לצאת בו ממילא מותר לבעל האתרוג ליטול מעותיו ע"ש -- ועיין בתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' שכ"ג מ"ש אדמ"ו הגאון זצ"ל אל הגאון בעל מחנה חיים זצ"ל לאשר ולקיים פסק מרן חת"ס ז"ל בזה עיי"ש. וע' בס' אמרי בינה להגאון מ' מאיר אויערבאך זצ"ל דיני יו"ט סי' כ"א אות ט"ז מש"ש בזה]: