ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרל
א במחבר ס"א כל הדברים כשרים לדפנות - בס' פתחי תשובה נסתפק בדפנות גזולים אם כשרים, ומאי דמספקא לי' פשיטא להגאון בעל מנחת חינוך ז"ל מצוה שכ"ה דפסולים הם יעו"ש. [שו"ר פלפול בזה בס' בכורי יעקב סי' תרל"ז ובתוס' בכורים לשם, ושם כתוב דהכפ"ת והפמ"ג כ' ג"כ דפסולים ע"ש]:
ב בשערי תשובה סק"א ציין הספרים המדברים בענין סכך של עצי אשירה או איסורי הנאה ע"ש, ובס' בכורי יעקב כתב דפסול מטעם דאיסוה"נ ל"ה שלכם ובסוכה בעינן לך משלך ורק שאולה כשר מכל האזרח כדאי' בסוכה כ"ז ב' (וד' התוס' גיטין כ"ה א' ד"ה מ"ט וכו' שכ' ובסוכה לא בעי' משלכם, הם תמוהים, וכבר התעורר בזה בהגהות הרש"ש ז"ל שם) וע"ש עוד בס' בכי"ע בקונט' תוספת בכורים לס' זה:
ג ברמ"א ס"ב ואם הטפח והקנה (ע' ביאור הגר"א והגהות רעק"א ז"ל) מגיע לסכך א"צ קנה על גביהן - ובמג"א סק"ב הקשה מירושלמי דאינו מתיר משום דלא נעשה לכך, ותי' בביאור הגר"א ז"ל דגמ' דידן פליג על הירושלמי דאמרי' בפ"ק דעירובין דוקא בפתחי שימאי ולא משני בשלא נעשו ועוד שם במחיצות דכ"ע ל"פ וכו' וצוה"פ לכ"ע משום מחיצה -- וכוונתו ז"ל להא דעירובין י"א א' לימא מסייע לי' כו' א"ר כהנא כי תניא ההיא בפתחי שימאי ע"ש, גם להא דעירובין ט"ו א' במחיצות כ"ע לא פליגי דהויא מחיצה ועיי' בס' מקיץ נרדמים לי"נ הגאון המפורסם מהו' מנחם מענדל חיים לנדא שליט"א אבדק"ק נאוואדוואר (גוב' ווארשא) יע"א, בדף מ"ז ע"א בשם הגאון בעל נפש חיה ז"ל ולא זכר שר שהדבר מבואר בביאור הגר"א ז"ל הנ"ל - וע"ע מ"ש בענינינו בתוס' שירי קרבן לירושלמי סוכה פ"א ה"א בד"ה זה נעשה לכך וכו' ע"ש:
ד במחבר ס"ז סיכך ע"ג מבוי שיש לו לחי או ע"ג באר שיש לו פסין ה"ז סוכה כשרה לאותו שבת שבתוך החג וכו' -- מימרא דרבא סוכה ז' מטעם מיגו דהוי דופן לשבת הוי נמי דופן לסוכה - והקשו כל המפורשים פה אחד הלא הוי סוכה שאינה ראוי' לשבעה כיון דאינה כשרה אלא לאותו שבת שבתוך החג ולא בימי החול וצע"ג - ובספרי ילקוט הגרשוני ח"ב אות סוכה תירצתי עפ"ד הרא"ש בסוכה מו' א' והאי דאסירי עצי סוכה היינו דוקא הסכך אבל עצי הדפנות מישרי שרו דכל מאי דדרשי' מחג הסוכות היינו דוקא בסכך וכו' עיי"ש, א"כ ה"נ בסוכה הראוי' לשבעה דילפי' מחג הסוכות תעשה לך שבעת ימים (עיי' סוכה כ"ג א') לא צריך להיות ראוי לשבעה אלא הסכך אבל הדפנות לא וא"כ שפיר יוצא בשבת שבתוך החג בסיכך ע"ג לחי או ע"ג פסי ביראות דהא הסכך הוא ראוי לשבעה ובדפנות לא איכפת לן אם אינן ראויי' לשבעה כנלע"ד:
ה במג"א ס"ק י"ד אבל סמך הסכך ע"ג בהמה פסולה מפני שאין לה קבע -- בתוס' שירי קרבן לירושלמי פ"ב דסוכה ה"ב ד"ה משום וכו' תמה ע"ז דזה דוקא לפירש"י בסוכה כ"א ב' משא"כ לדידן דקיי"ל בסעיף י"ג כאן כפי' התוס' והרא"ש דמפני שאין לה קבע היינו שאין לה י' טפחים מהמטה עד הסכך וא"כ ע"ג בהמה מותר אפי' לסמוך עיי"ש, והנה ראיתי שהפמ"ג כאן ג"כ הרגיש בזה ונדחק ליישב דברי המג"א ע"ש:
ו בס' ערוך לנר על מס' סוכה (שקבלתי בשאלה מאת י"כ הגאון מהו' נתן הלוי באמבערגער שליט"א אבדק"ק ווירצבורג יע"א) הקשה לריש לקיש דיליף בסוכה י"א ב' מה דבעינן לסכך בג"ק ודבר שאין מקבל טומאה מענני כבוד מאי שנא דכולן כשרות לדפנות הא בסוכות מדבר היו גם הדפנות מענני כבוד והניח בצ"ע -- ולענ"ד י"ל דמאי דבעינן דומי' דענני כבוד היינו דוקא הסכך אבל לא הדפנות דהא העננים היו מד' רוחות וא"כ הי' צריך להיות דוקא ד' דפנות ובאמת קיי"ל שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח א"כ ש"מ דל"צ בדפנות דומי' דענני כבוד (וע' בפמ"ג באשל רס"י תרכ"ה) וע"כ כשרים בכל ענין כנלע"ד: