ילקוט הגרשוני אורח חיים ב· רבי גרשון שטרן
סימן תרכו
א בטו"ז סק"ב צריך שישפיל כו' וקשה הא אין מבטלין איסור לכתחלה ובלבוש תי' דהטעם דאין מבטלין משום גזרינן שמא יבא להתיר כל האיסור אבל במצוה ל"ש זה כיון דלמצוה קא מכוין לא יעשה המצוה בעבירה עכ"ל וקשה ע"ז דהרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככין בהם משום גזירת תקרה כדלקמן עכ"ל -- ובס' שבילי דוד תי' דבנסרים חיישינן לטעות כמ"ש רש"י שם דיאמר מה לי זה מה לי תקרת הבית אבל על חשש מזיד לא חיישי' במצוה. וכבר קדמו בס' א"ר סק"ד בזה"ל. ולק"מ דהתם יסבור דגם תקרה היתר גמור כמו נסרי' משא"כ הכא דחשש שיאכל האיסור בלא ביטול עכ"ל - ולדעתי יש ראי' להלבוש מהגמ' במקומו דף ט' ע"ב דקאמר אי בשחבטן מאי למימרא מהו דתימא ניגזור היכא דחבטן אטו היכא דלא חבטן קמ"ל דלא גזרינן ע"כ ולכאורה טעמא בעי למה באמת לא גזרינן ולהלבוש א"ש כי במצוה לא גזרינן שמא יעשה המצוה בעבירה ודו"ק. (ב) והנה הב"ח והטו"ז והמג"א הביאו בשם המרדכי והאגודה דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מדרבנן וה"מ במקום שנהנה אבל מצות לאו ליהנות ניתנו. (לכאורה צ"ע דהרי בסוכה מלבד הנאת המצוה איכא נמי הנאת הצל וע' בנוב"י תנינא או"ח ר"ס קל"ג שדבר מזה וחידוש שלא נזכר מכאן) והנה יש לדון עפי"ז גם לענין חומרא דדשיל"מ דבמקום מצוה ל"ש חומרא זו, לפ"מ שכ' האחרונים בטעם שהמקירו חכז"ל בדשיל"מ משום שיכול להמתין עד למחר ואם אינו ממתין אזי נראה כמבטל איסור לכתחלה (ע' ילקוט הגרשוני ח"ר אות דשיל"מ הא') א"כ כיון דבמקום מצוה ל"ש אין מבטלין לכתחלה גם חומרא דדשיל"מ ל"ש בו וע' שדי חמד כללים מערכת ד' סוף אות ל"ט שמביא פלוגתת אחרונים בזה ולדעתי ראי' מכאן לד' הגאון העמק שאלה ז"ל דבמקום מצוה ל"ש חומרא דדשיל"מ --- אפס כי אינו מוחלט אם נקטינן כסברת המרדכי ואגודה הנ"ל, וע' בס' בכורי יעקב שכ' לענין ספיקו של הפמ"ג אם מותר לבטל אתרוג פסול ברוב כשרים דאין ראי' מכאן שי"ל שהטעם שכ' עוד המג"א בשם הר"ן עיקר דדוקא הכא מבטלין לכתחלה כיון שבלא"ה ע"פ עיקר הדין פרוץ כעומד מותר ע"ש, וע"ע בפמ"ג יו"ד סי' צ"ט שפתי סס"ק י"א שסיים ג"כ בזה"ל, וכ"ש לפי הטעם דמבטלין קודם יו"ט אין ראי' כלל וא"כ אף במצות אין מבטלין איסור עכ"ל. שו"ר גם בס' שדי חמד כללים מערכת א' אות ג' שכ' דאין לסמוך על סברא זו אלא לסניף בעלמא ע"ש ובעיקר ד' המרדכי והאגודה דעיקר סמיכתם הוא על הא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא רק מדרבנן וה"מ במקום שנהנה וכו' כנ"ל ובזה תירצו דל"ש כאן ביטול לכתחלה. יש להעיר דהלא כתבו הנוב"י תנינא יו"ד סי' מ"ה והחת"ס יו"ד סי' שי"ט דביבש לכ"ע אין מבטלין אי' לכתחלה מדאורייתא ע"ש, א"כ בסכך דהוי יבש ביבש הביטול לכתחלה מדאו' אסור וא"כ אפי' במקום מצוה דלא נהנה אסור. ואם נאמר דהמרדכי והאגודה לית להו הך דנוב"י וחת"ס יפלא מאוד על שני גאונים הללו שלא נזכרו מזה. ולענין ספיקו של הפמ"ג הנ"ל ע"ע בסה"ס בכי"ע בקונט' תוס' בכורים. וגם במה שנסתפק עוד הפמ"ג אם מותר לבטל ציצית שלא נטוו לשמה ברוב ציצית שנטוו לשמה, ע' בהגהות רעק"א ז"ל לעיל סי' י"א שכ' דאפשר דהוי דבר שבמנין דחוטי ציצית כמנין כמו בנר חנוכה סי' תרע"ג עכ"ל. וע' עוד בזה בדברינו לעיל סי' ל"ב ענף י"א עיי"ש]:
ג אודות דברי התשו' פנים מאירות ח"א סי' ס"א (המובא בשע"ת סק"ג) בדבר הסוכות שלנו שעושין כמין דלתות למעלה שקורין שלאקין -- ע' בקיצור שו"ע סי' קל"ד שחולק על הפמ"א וכ"כ גם בס' בכורי יעקב כאן סק"י. וע"ע אריכות וזה בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קט"ו ע"ש שג"כ חולק על הפמ"א ומכשיר -- וע"ש עוד בקיצור שו"ע שהביא בשם המחצית השקל סי' תר"מ סק"ט דגם בעת שהגשמים יורדים וסוגרים דלתות גג הסוכה מ"מ עדיף טפי לאכול ולישן שמה מלאכול ולישן בתוך הבית ע"ש (ואדיו"ו זצ"ל במהר"ם שיק או"ח סי' שכ"ה הביא כן בשם ס' שמן המאור ונעלם מעינו הבדולח שכ"כ במחצה"ש וחפשתי בס' שה"מ ולא מצאתי שם כלל מזה, וע"ש בתשו' זו מ"ש אדמ"ו זצ"ל אדם אכל בסוכה וירדו גשמים וסגר דלתות הסוכה ואח"כ פסקו הגשמים ופתח שוב הדלתות אין צריך לברך מחדש עוד הפעם לישב בסוכה ע"ש באורך):